תכירו את ברק: בלילה רפתן, ביום "אָ גְרוֹייסֵע מְצִיאֶה" 

בלילות רפתן ובשאר הזמן אספן עם תשוקה אינסופית לארץ ישראל הישנה והטובה. תכירו את דרור ברק שמציג כ-3000 פריטים ישנים ואותנטיים במוזיאון החדש שלו שבקיבוץ יפעת, אותו הוא בנה, שיפץ ועיצב על פי חזונו וחלומו ובמו ידיו

במבנה ישן הנמצא בלבו של קיבוץ יפעת בעמק יזרעאל שוכן לו בניחותא במוזיאון ייחודי שהקים דרור ברק אוסף עצום של כ-3000 פריטים מהמאה הקודמת. במקום האפוף היסטוריה ניתן לראות חפיסות סיגריות ישנות, תקליטים, מכשירי רדיו, ספרי בישול, תעודות ומסמכים מרתקים ועוד שלל פריטים נוספים שקובצו במהלך השנים. הכל נאסף ונאגר על ידי ברק, חבר הקיבוץ שהגשים חלום ופתח את מוזיאון שזכה לשם הלא מפתיע- "אָ גְרוֹייסֵע מְצִיאֶה", מציאה גדולה, בדיאלקט האידי.
למרות ההומור שבביטוי הישן, שנאמר לא פעם בהקשרים של ציניות וסרקזם, אכן מדובר במציאות גדולות ויוצאות דופן, אוסף אישי אותו מציג ברק לראווה ומראה כיצד התחיל המפעל הציוני.

• "זו ממש אובססיה אצלי, זה מקסים אותי, מרתק אותי ומרגש אותי"

ברק, בן 48 הוא רפתן בלילות ואספן במהותו, ממש כדרך חיים. האוסף הפרטי שלו כולל פריטים ישנים ארצישראליים והוא מגדיר את דחף האספנות שלו כתשוקה בלתי נדלית. "אפילו שאני נוסע ברכב, אני כל הזמן מסתכל לצדדים ואם אני מזהה משהו מעניין אני מיד עוצר את הרכב ומתחיל לחפש. זו ממש אובססיה אצלי, זה מקסים אותי, מרתק אותי ומרגש אותי", אומר ברק.

נוסטלגי. דרור ברק במוזיאון בקיבוץ יפעת. בתמונה לידו אביו.
נוסטלגי. דרור ברק במוזיאון בקיבוץ יפעת. בתמונה לידו אביו.

האוסף העצום החל להתרחב בביתו של ברק ברמת גן, וב-17 השנים האחרונות הוא מתפתח ונערם בביתו ביפעת. ההחלטה להקים את המוזיאון הגיעה בעקבות הארה של אשתו:" היא אמרה לי שיש ברשותי אוסף עצום, והגיע הזמן שנמצא מקום לאכסן את הכל", אומר ברק.
בקיבוץ יפעת היא איתר מבנה ישן ומוזנח ששימש כמחסן ומקלחות למתנדבים. אט אט החל ברק לשפץ את המקום בשתי ידיו.
הוא צבע, בנה, תיקן וסידר את כל הפריטים על פי נושאים, חצר כובסת, בונקר מתקופת מלחמת תש"ח, חנות מכולת, מטבח ובסופו של תהליך פתח את המוזיאון המספר את הסיפור הישראלי. "פעם היו אנשים צנועים יותר", מספר ברק, "אנשים ידעו להסתפק במועט והקימו את המפעל האדיר הזה שנקרא מדינת ישראל. בלי הרבה טכנולוגיה ובעבודת כפיים קשה, זה פשוט מרגש אותי."

• ילדות בריח פרדסים

ילדותו של ברק התאפיינה בריח פרדסים, לולים ומחסנים ישנים, כל אלו עיצבו בו את אותה תשוקה, ערגה וכיסופים אל התקופה של פעם, אל התקופה הצנועה ומלאת החן של האבות המייסדים. "הרבה שואלים אותי מה גרם לי להתחיל באספנות", הוא מספר, "אולי זה קשור לילדות שלי. אני גדלתי בשני בתים שמאוד מייצגים את התקופה. בית אחד של סבא וסבתא, דירת גן קטנה ברמת גן, עם גג מפח וחלונות עץ כאלה ישנים, עם גינה שהיו בה עצי  מנגו, ומחסן כלים ישן ולול ישן.


[dfp name="728×90" height="728" width="90"]


הבית השני היה של הדודים שלי בכפר אזר שצמוד לרמת גן, גם שם היו מחסנים ישנים, וכלי עבודה חקלאיים ומכנסי חאקי. זה תמיד קסם לי ותמיד ריגש אותי. הגעגועים והנוסטלגיה של ארץ ישראל היפה והישנה זורמת בדמו של ברק. כבר בילדותו הוא ידע את ההיסטוריה על בורייה והיה מלמד את חבריו לכיתה על ראשית הציונות, העלייה ראשונה והשנייה ועוד: "בתור ילד קראתי הרבה על הפלמ"ח וההגנה, על העליות לארץ וכל מה שהציונות מסמלת, שיעור היסטוריה היה שיעור כיף מבחינתי".

• "החלום שלי שלא יהיה אספן בארץ שלא מכיר אותי"

את הסיור במוזיאון ברק מעביר בהתלהבות במשך כשעה. הוא מתעכב ליד כל פריט עם סיפור מיוחד, סיפור שעבורו מייצג היסטוריה שלמה- הלכה למעשה. בין היתר הוא חושף רימון שיוצר במחתרת, מכונות כתיבה וצעצועים חיננים שהיו בחדרי הילדים בעשורים של המאה הקודמת.
חלק מהפריטים מוצעים למכירה ואספנים רבים מגיעים למוזיאון ושמחים לאתר מציאות חדשות. ברק: "זה ממש יפה לראות איך האספנים באים ומחפשים מציאות ומשתגעים פה. חלקם מתחילים לריב על דברים ומתלהבים שהם מצליחים להשיג משהו. זה למעשה היה החלום שלי. להיות אספן מוכר, שלא יהיה אספן בארץ שלא מכיר אותי ולא ביקר אצלי."


[dfp name="728×90" height="728" width="90"]


• ביקור במוזיאון

הסיור מתאים לא רק לאספנים וחובבי נוסטלגיה, אלא גם למשפחות. כל מוצג במוזיאון מלווה באפקט מכני, קולי או אורקולי ואפילו ניתן לשמוע הקלטות קוליות נדירות של אותה תקופה. "אנשים מגיעים לפה וממש מתרגשים", מסביר ברק "אני מקבל תגובות ממש טובות. לפעמים אני מספר סיפור במהלך הסיור ומישהו מכיר את האנשים שאני מספר עליהם ואז הם אומרים: 'היי זה הסבא, הדוד, השכן'".

שלט הכניסה למוזיאון
שלט הכניסה למוזיאון

הביקור במוזיאון 'א-גרוייסע מציאה' הוא בשעות היום בתיאום עם ברק והכניסה חינם, ללא תשלום. "מדובר באהבה שלי", הוא אומר "אני לא רוצה שהמקום יהיה מסחרי. אני משקיע כאן, בונה כאן ושמח על כל מי שמגיע לראות את המוזיאון ואת האוסף שלי. מי שבכל זאת רוצה לעזור, בכניסה למוזיאון יש סמובר רוסי ישן של תה וכל מי שחש צורך להביע הערכה על מלאכת האיסוף יכול לתרום לשם האחזקה של המוזיאון, אני כמובן לא רואה מי נותן וכמה נותן, אני בכלל עובד ברפת ושם הפרנסה שלי, המוזיאון זה החלום."

לתיאום ביקור ניתן להתקשר לדרור ברק בטלפון: 052-8048222