"החקלאות בישראל היא אינטרס לאומי"

לראשונה כנס שיערך בעמק, בהשתתפות שרים, ראשי מפלגות, חברי כנסת ובכירים נוספים, בו ייבחן כיצד מתמודדים עם המשבר בחקלאות ברמה השלטונית. עו"ד גיל עוז, ממשרד עוז, כוחן, בטשא, לוטן עינב ושות', היוזם את הכנס: "האיזון הופר. במשך השנים החקלאים הופקרו בתהליך הדרגתי. אבל המצב הזה הפיך. אנחנו רואים אט אט שיפור ביחס". המחשה. צילום: ה' דרייר, פריאימג'ס

בעשור האחרון חווה החקלאות בישראל שינויים משמעותיים שמערערים מן היסוד את מעמדם של חלק ניכר מהחקלאים והמגדלים בישראל, על כל הענפים. רפתות שנסגרות, מטעים שנעקרים ושטחים שמופקרים הם כבר לא מראה נדיר במחזותינו והיד עוד נטויה. מצוקת החקלאים, עולה מדי פעם על סדר היום הציבורי והתקשורתי, אך לאחר זמן קצר 'נבעטת' לטובת עוד פרשת שחיתות עסיסית או דיווח מהנעשה במטבח 'המרקיב' של אשת ראש המשלה.
כנס חקלאי מעמיק שייערך ב-23 לחודש במרכז חקלאי העמק בצומת כפר ברוך, תחת הכותרת "אם חקלאות כאן מולדת כאן", (כדבריו של המנהיג הציוני ואיש העלייה הראשונה משה סמילנסקי), ייבחן לאן מועדות פניה של החקלאות וכן כיצד מתמודדים עם המשבר בחקלאות,
האם החקלאות היא אינטרס לאומי, כיצד מניעים הליכי חקיקה בתחום, והדגש העיקרי: מקומה של החקלאות בהסכמים הקואליציוניים הבאים.

מדובר בכנס המשך לכנס שנערך לפני כשנה, בבית שטורמן בקיבוץ עין חרוד בגלבוע. את הכנס יזם משרד עורכי הדין "עוז, כוחן, בטשא, לוטן, עינב ושות. עו"ד גיל עוז, 45, חבר קיבוץ עין חרוד מאוחד: "בכנס הקודם ביקרנו קשות את התנהלות התאחדות חקלאי ישראל בכל הקשור לניהול המאבק. יחד עם זאת, אני סבור מאז כי הדברים מתחילים לזוז והמנהיגים מתחילים להבין שהאחריות עוברת אט אט לכתפיים שלהם".


"אני מאמין ביכולת שלנו לשנות מציאות וביכולת להניע את מקבלי ההחלטות לפעול איתנו לשינוי המציאות. יש ליצור אצלם את ההבנה שהחקלאות היא אינטרס לאומי ולא פוליטי של מפלגה ספציפית ולשבת עמם ברמה המקצועית על מנת ליצור פיתרונות. לכן גם בכנס הקפדנו להביא מנהיגים מכל הקשת"


[dfp name="728×90" height="728" width="90"]


"הכנס הוא המשך של קמפיין שלנו שמטרתו טיפול במשבר החקלאות במסגרת ההסכמים הקואליציוניים הבאים ובחקיקה משלימה", אומר עו"ד עוז, 45, "ממשלה מתנהלת בסופו של דבר על פי הסכמים קואליציוניים. אי אפשר להמשיך בעתיד בהדבקת פלסטרים ומציאת פתרונות זמניים לכל מה שקורה בחקלאות".

עו"ד גילי עוז. עו"ד גיל עוז, 45, חבר קיבוץ עין חרוד מאוחד
עו"ד גילי עוז.  חבר קיבוץ עין חרוד מאוחד. משרדו יזם את הכנס "אם חקלאות כאן מולדת כאן". באדיבות פייסבוק גילי עוז

בכנס צפויים לקחת חלק, שרת המשפטים איילת שקד, שר הבינוי והשיכון יואב גלנט, ח"כ דוד ביטן יו"ר הקואליציה, יו"ר קק"ל דני עטר, יו"ר המחנה הציוני אבי גבאי, ח"כ חיים ילין, חברת הכנסת אורלי לוי, מנכל"ית מועצת החלב מיכל קראוס, וגיא ורון, כתב ערוץ 2 בצפון שלאחרונה חשף בפני צופי הערוץ הנצפה בישראל סדרת כתבות מעוררות מחשבה על מצב החקלאות בישראל.


"כל המפלגות מתחילות להבין, להזדהות ולקחת אחריות ואני חושב שעבודה משותפת ושקטה עד הבחירות הבאות תעשה לפחות חלק מהעבודה"


[dfp name="728×90" height="728" width="90"]


עו"ד עוז מוסיף: "צריכים להיות פרקטיים. אסור לאבד זמן. אנחנו צריכים להגיע למצב שבעוד חצי שנה לאחר עבודה משותפת, כל המפלגות יצהירו על פרק חקלאי למצע ולהסכם הקואליציוני. יש מספיק נושאים לטיפול: משבר המים, הפשיעה החקלאית, מחסור בעובדים הזרים, השוואת התנאים לתמיכות בחקלאות לעומת ה'oecd' ועוד. בימים האחרונים, בזמן שאנחנו מצליחים ליצור אמון והבנה אצל המפלגות, אנו עדים להתלהמות של חברי כנסת כלפי תנועת הקיבוץ הדתי ומפלגת הבית היהודי. זו טעות שלא תורמת דבר למאמצים שלנו לגייס את כל הקשת הפוליטית למהלך. המחשבה שלנו הייתה ועודנה ליצור שיח עם הבכירים ישירות. לעקוף את העסקנים מכיוון הפוליטיקאים ומכיוון החקלאים (כן יש כאלו), להושיב את מי שצריך ולייצר פיתרונות. כרגע יש התקדמות והבנה למהלך הזה על כן אין שום מקום להתקפות, האשמות ואמירות מיותרות כלפי ציבור ומנהיגים שממילא הולכים בכיוון".

יש הטוענים שלחקלאים אין באמת כוח להשפיע. מה דעתך בסוגיה?

"המגזר החקלאי יכול להפעיל לחץ אדיר על מקבלי ההחלטות אבל עכשיו זה ממש לא עת למלחמה עכשיו זמן עבודה משותפת. ואם כבר שאלת אז החקלאים הם "ארגון העובדים" החזק במדינה. העובדה שבהתאחדות חקלאי ישראל לא הבינו את זה, זו טרגדיה גדולה לחקלאים. זה נכון שבסופו של דבר המדינה תשנה את עמדתה כשהשיח מולה יהפוך להיות שיח המבוסס על כוח ולא על ערכים וזו אמירה שלא קל לי לומר, אבל אסור לנו להגיע לנקודה שבה החקלאים מוותרים ואומרים לממשלה: 'אנחנו מרימים ידיים עכשיו זו בעיה שלכם'. אנחנו צריכים להיות ערניים וביקורתיים יותר בשדה הפוליטי. לפעול שם בתבונה לצד עוצמה. זה תלוי רק בנו ובמנהיגים שלנו. מי שמסתכל על מזכל"ים של התנועות הקיבוציות ניר מאיר ואמיתי פורת יכול להבין שיש לנו מנהיגות אחראית שקולה שבהחלט מכניסה בימים אלו את ידיה לאש ומטפלת במשבר בחוכמה רבה. אנחנו רוצים לדעת מה האג'נדה והתכניות העתידיות של כל מפלגה ומפלגה בתחום החקלאות ונשמח אם חלק מכך יעלה לדיון בכנס. ברור שבכדי להוביל את השינוי המיוחל נדרש תהליך. אבל מספיק שכל מפלגה תיקח סעיף אחד ותטפל בו ומצב החקלאות בישראל יראה טוב יותר".

• יוקר המזון נגרם באשמת החקלאים?

לדברי עו"ד עוז, סוגיית החקלאות היא נושא שנוגע לכל אזרח, במישרין ועקיפין, "זה נראה כאילו אין משבר בחקלאות", אומר עו"ד עוז, "לא רואים מאבק אימתני בשטח בעקבות סגירת רפתות, מטעים, משקים. איכשהו, גורמים בעלי אינטרסים, הצליחו לייצר בתודעה של אזרחי ישראל תמונה שיוקר המזון הוא על כתפי החקלאים. זו הנחה מוטעית מיסודה. לכן חשוב היום הרבה יותר מבעבר לקבל הצהרה של מקבלי ההחלטות שיוקר המזון בישראל לא קשור לחקלאים. אני בניגוד לדעה הרווחת גם בעד התערבות ממשלתית והקמה של קואופרטיבים לשיווק תוצרת חקלאית. זה נשמע כאילו זה מחזיר אותנו לעבר, אבל התהליך הזה נכון לכולם וגם מדינות מערביות חוזרות ומחזקות את כלכלת הקואופרציה בהצלחה מרובה".


"חרף כל הבעיות והאתגרים שאנו ניצבים בפניהם, לעניות דעתי משהו טוב מאוד קורה מתחת לפני השטח, בעיקר בקרב בני הדור הצעיר. המכינות הקדם צבאיות פורחות, הנוער שלנו ציוני וערכי יותר מאי פעם לדעתי, מתחילה חזרה לחקלאות לאט לאט"


[dfp name="728×90" height="728" width="90"]


סוגיה אקוטית נוספת שתעלה ככל הנראה לדיון במהלך הכנס נוגעת לפשיעה החקלאית. לדברי עו"ד עוז נדרש מאמץ חקיקתי ממוקד והקצאת משאבים לצמצום הנגע שבא לידי ביטוי במאות אלפי דונמים שהפכו להפקר, אובדן ריבונות, חקלאים מאוימים ובשטחים פתוחים שנפגעים. "זה לא רק עניין של החקלאי אלא גם של המדינה. האיזון הופר. החקלאים פשוט הופקרו בתהליך הדרגתי. אל לנו לטעות, המצב הזה הפיך. צריך לזכור שעל אף התחושה שאין לחקלאים אוזן קשבת בממשלה, נכון להיום שיתוף הפעולה לו החקלאים זוכים במשרד המשפטים ומשרד החקלאות והרצון של משרדים אלו לסייע הוא חסר תקדים. יש מי שירים גבה על אמירה זו אבל זאת האמת. לא הכל ורוד, לא הכל בידיים של משרדים אלו אבל הנכונות שם קיימת ויש להודות על כך.

• "אם בעבר פעלו עשרות אלפי משקים בחקלאות בישראל, היום אנחנו עומדים על כמה אלפים"

עו"ד עוז טוען כי בנקודת הזמן הנוכחית הם לא מנסים להסביר את משמעותו של ערך החקלאות, "צריך לעשות היום שינוי תפיסה, להפנים שהמאבק הוא לא רק ערכי אלא פוליטי ולכן בפוליטיקה כמו בפוליטיקה צריך לעשות שימוש בכלים פוליטיים", אומר עו"ד עוז, "כפי שציינתי, הסכמים צריכים להיות רשומים וחתומים. לא ייתכן שנושא החקלאות יהיה מודר לגמרי מההסכמים הקואליציוניים מלבד התייחסות לשנת שמיטה. לכולם ברור שזה לא משבר שהתחיל עכשיו. זו הידרדרות שנמשכת בעשור האחרון. איך הגענו למשל למצב שענף המדגה גוסס ואני אופטימי בהגדרה הזו. היום הוא מספק להערכתי 15 אחוזים מצריכת הדגים בישראל כשלפני 20 שנה הוא סיפק בדיוק כפול- 30 אחוזים. משקים משפחתיים נסגרים בכל רחבי ישראל, ואם בעבר פעלו עשרות אלפי משקים בחקלאות, היום אנחנו עומדים על כמה אלפים. גם הרפורמות בתחום איכות הסביבה ורווחת בעלי החיים לא מקלות בלשון המעטה על חקלאים. השיטה שבה מודיעים לנו שבתוך שנה או שנתיים יש רפורמה והחקלאי צריך לממן אותה בתוך זמן קצר או לסיים את דרכו בחקלאות חייבת לעבור מן העולם. רוצים רפורמות אז רק עם החקלאים. שהממשלה תתן זמן ושתביא כסף".


[dfp name="728×90" height="728" width="90"]


מארגני הכנס מצפים כי במהלך השיח יזכו הנוכחים לשמוע הצהרות חד משמעיות בנוגע לתחילת תהליך הטיפול במשבר בחקלאות – כחלק מהמצע של המפלגות לקראת הבחירות הבאות. "החקלאים אינם הנושא, החקלאות היא הנושא. החקלאות היא אינטרס של כלל אזרחי מדינת ישראל. ההשפעה הישירה של המשבר היא אמנם על החקלאים עצמם, אבל אנחנו צריכים להבין שהמדינה תלך איתנו כשהיא תבין שמדובר בבעיה לאומית ולא בבעיה מגזרית. אני שומע לא מעט הורים שמעדיפים שילדיהם והדור הממשיך ייפנו לדרכים אחרות ולא לחקלאות וזה עצוב", אומר עו"ד עוז.

• איפה אתה מוצא מקום לאופטימיות בכל הנוגע לחקלאות העתידית בישראל?

"חרף כל הבעיות והאתגרים שאנו ניצבים בפניהם, לעניות דעתי משהו טוב מאוד קורה מתחת לפני השטח, בעיקר בקרב בני הדור הצעיר. המכינות הקדם צבאיות פורחות, הנוער שלנו ציוני וערכי יותר מאי פעם לדעתי, מתחילה חזרה לחקלאות לאט לאט. אני רואה ארגון כמו 'השומר החדש' שנוגע בחקלאות מהמקום של הערבות ההדדית, עשרות אלפי מתנדבים על מנת לסייע לחקלאים, כל הדברים האלו מצביעים על משב רוח מאוד מרענן ועתיד טוב ומבטיח יותר. יש פה דור צעיר שצמא לערכים ואידיאולוגיה. צריך להשקיע בו בחינוך לחקלאות ולהעניק תמיכה ורוח גבית לגופים דוגמת השומר החדש שציינתי. אלו נושאים שאין שום בעיה לטפל בהם במסגרת ההסכמים הקואליציוניים הבאים. יש בי גם אופטימיות רבה כשאני רואה את החקלאות המתקדמת, ואת המשקים המודרניים והמשגשגים".