היישובים

העיר העברית עפולה נוסדה בשנת 1925 על-ידי חברה ציונית מיישבת בשם קהילת ציון אמריקאית. החברה רכשה את אדמות עפולה כיחידה אחת מפאודל בשם איאס סורסוק ששכן בביירות והיה הבעלים שלהן. האריסים שעיבדו עבורו את הקרקע שכנו בכפר זעיר בשם "איל פולה" שמיקומו היה בלב השטח העירוני של עפולה כשזו נבנתה. עם מכירת אדמות עפולה לחברת קהילת ציון, פונו מהם האריסים הערבים.
החברה מכרה את המגרשים למתיישבים מיועדים בשני מקומות, בארצות הברית ובפולין. יהודי פולין שקנו מגרשים בעפולה אכן באו להתיישב בה, והם היו ראשוני המתיישבים בעיר שנוסדה במקום בשנת 1925. רבים מרוכשי המגרשים בפולין נספו בשואה ועם גל העלייה מארצות חבר העמים בשנות התשעים הגיעו גם יורשים של אחדים מהם שדרשו את ירושתם.
בעיר הוקמה שדרה מרכזית, בה ניטעו דקלי ושינגטוניה חסונה. השדרה, שנקראה לימים שדרות ארלוזורוב הייתה המרכז המסחרי והמנהלי של העיר עפולה במשך שנים רבות, עד לשנות ה-80, והדקלים הפכו לסמל ויזואלי המזוהה עם עפולה.
עפולה נקראה עם ייסודה בשם "עיר יזרעאל עפולה", וברבות הימים צומצם השם ל"עפולה" בלבד.
מוסד שקיים את התקוות הגדולות שתלו בו מייסדיו הוא בית חולים העמק (לשעבר "בית החולים המרכזי בעמק") שהוקם בשנת 1923 והינו כיום מרכז רפואי מן הטובים במדינה.
בשנות הבראשית של המדינה קלטה עפולה אלפי עולים, רובם מעיראק ומתימן ומיעוטם מרומניה. בתקופת המעברות היו בעיר קטנה זו שלוש מעברות גדולות. במשך הזמן נוספו לעיר שלושה אזורי מגורים שיועדו להתיישבותם של העולים ושוכני המעברות.
במרחק של כ־5 ק"מ מעפולה הוקמו על אדמות מינהל מקרקעי ישראל שתי שכונות: עפולה עלית שהוקמה בשנת 1951, שהינה שכונה של בתי קרקע ובנייני דירות לא גדולים השוכנת מצפון־מערב לכביש עפולה – טבריה, וממולה שכונת גבעת המורה. השכונה נמצאת במעלה ההר שגובהו 515 מטר מעל פני הים. הוא נקרא בשמו המקראי גבעת המורה, שם המעיד, ככל הנראה, "מורה" מלשון "יורה" (לבה), ביחד עם סלעי הבזלת הרבים בו, כי היה בעידנים רחוקים הר געש.
ב-25 לפברואר 1973 הוכרזה עפולה כעיר והרשות המקומית שלה הפכה ממועצה מקומית לעירייה.
במשך שנים רבות, משנות השבעים שבהן הוכרזה עפולה כעיר ועד לראשית שנות התשעים, היה מספר תושביה של עפולה קבוע ועמד על כ־25,000 נפש. בשנות התשעים קלטה העיר עולים מאתיופיה. גל העלייה הגדול מחבר המדינות הביא לגידול ניכר במספר תושבי העיר וכיום, בשנת 2015, הגיע מספר התושבים בעיר ל-47.000 תושבים.

אביטל הוא מושב באזור הצפון בחבל תענך השייך למועצה אזורית הגלבוע.
מקור השם אביטל הוא מספר שמואל א', לציון ברכת הטל שתבוא במקום קללת דוד (שמואל ב', פרק א', פסוק כ"א). "הרי בגלבע אל-טל ואל-מטר עליכם ושדי תרומות כי שם נגעל מגן גבורים מגן שאול בלי משיח בשמן". המושב נקרא בעבר "תענך א'".
המושב הוקם בשנת 1953, כחלק מתנועת המושבים, על ידי עולים מפרס ומטורקיה, אליהם הצטרפו עולים מכורדיסטן ששהו במעברת זרעין. המתיישבים לא היו מנוסים בחקלאות ונזקקו להדרכה רבה עד שלמדו לגדל ירקות וגידולי תעשייה. אביטל היה היישוב הראשון שהוקם בחבל תענך.
ניהול הישוב: ועד מקומי + ועד אגודה
בתי אב: כ- 150
אוכלוסיית הישוב: מעורבת ציבור חילוני/דתי, צעירים/ותיקים
מוסדות ושירותים: מינימרקט, בית כנסת, דואר, מקווה טהרה (נשים), שירותי תחבורה, גני משחקים, בית עם, מגרשי ספורט.

עליה לקרקע: היישוב נוסד ב-1961, ע"י גרעיני נח"ל של בני מושבים ותיקים ובוגרי בתי-ספר חקלאים. להקמת ישוב הקבע קדמה תקופת התארגנות בת שלוש שנים בישוב נורית שעל הגלבוע. עד 1963 חיו המייסדים כקומונה במודל קיבוץ, כשהוקמו 20 המשפחות הראשונות והושלמו התשתיות – חולקו המשקים לחברים והישוב התנהל כמושב עובדים.
במשך השנים הראשונות הצטרפו למושב משפחות שהגיעו מקבוצים, ממושבים, ומערים שונות.
ניהול הישוב: אגודה מוניציפלית, שמעמדה הוא "ישוב קהילתי כפרי, אגודה שיתופית בע"מ", והיא מכנסת תחת ישות אחת את כל התושבים – החקלאים והקהילתיים גם יחד.
בתי אב: כ- 250
אוכלוסיית הישוב: מעורבת ציבור חילוני/דתי, צעירים/ותיקים
מוסדות ושירותים: קופת חולים, מינימרקט, בריכה, ספריה, בית כנסת, דואר, מקווה טהרה (נשים), שירותי תחבורה, גני משחקים.

בָּרָק הוא מושב באזור הצפון בחבל תענך, הנמצא בצידו המזרחי של עמק יזרעאל.
שמו של היישוב הוא על שמו של ברק בן אבינועם, אשר הביס את סיסרא במקום זה.
עליה לקרקע: היישוב הוקם בשנת 1956 על ידי עולים ממרוקו, כחלק ממבצע יישוב חבל תענך.
ניהול הישוב: ועד מקומי + ועד אגודה
בתי אב: כ- 127
אוכלוסיית הישוב: מעורבת ציבור חילוני/דתי, צעירים/ותיקים
מוסדות ושירותים: קופת חולים, מינימרקט, בית כנסת, דואר, שירותי תחבורה, גני משחקים, בית עם.

אַדִּירִים הוא מושב בחבל תענך השייך למועצה אזורית הגלבוע. הממוקם כ-6 ק"מ מדרום לעפולה.
כשמם של הרבה מיישובי חבל תענך, שמו של היישוב לקוח מפסוק בשירת דבורה. "אז ירד שריד לאדירים עם"‏. רבותינו דרשו: "אדירים- אילו ישראל, שנאמר: "ואדירי כל חפצם בם" . שם זה נבחר על מנת לסמל כוח ועוצמה.
עליה לקרקע: אדירים נוסד ב-20 בפברואר 1956, ראשון למושבי גוש "חבר" על ידי עולים ממרוקו, מהרי האטלס, במסגרת מבצע יישוב חבל תענך. תושבי המושב היו דתיים ובמקום הוקם בי"ס דתי.
ניהול הישוב: ועד מקומי + ועד אגודה
בתי אב: כ- 86
אוכלוסיית הישוב: מעורבת ציבור חילוני/דתי, צעירים/ותיקים
מוסדות ושירותים: קופת חולים, מינימרקט, ספריה, בית כנסת, דואר, מקווה טהרה (נשים), שירותי תחבורה, גני משחקים, בית עם.

לפי הסיפור המקראי, יעל אשת חבר הקיני הרגה באזור זה את סיסרא, שר צבאו של יבין מלך כנען.
עליה לקרקע: היישוב הוקם לראשונה בשנת 1958 כמרכז אזורי לשלושת היישובים הצמודים: ברק, אדירים ודבורה. בשנת 1982 הוסב המקום ליישוב קהילתי עצמאי והוא הורחב
ניהול הישוב: ועד מקומי + ועד אגודה
בתי אב: כ- 100- בנוסף כ- 86 משפחות בתהליך הרחבה שלב א'
אוכלוסיית הישוב: מעורבת ציבור חילוני/דתי, צעירים/ותיקים
מוסדות ושירותים: קופת חולים, מינימרקט, בריכה, ספריה, בית כנסת, דואר, מקווה טהרה (נשים), שירותי תחבורה, גני משחקים.

שמו של היישוב הוא כשם דבורה הנביאה שכפי הנראה ניצחה את סיסרא שר צבאו של יבין מלך כנען במקום הזה לפי הסיפור המקראי.
עליה לקרקע: היישוב הוקם לראשונה בשנת 1956 על ידי עולים ממרקש שבמרוקו במבצע אכלוס חבל תענך.
ניהול הישוב: ועד מקומי + ועד אגודה
בתי אב: כ- 100
אוכלוסיית הישוב: ציבור מסורתי/דתי, צעירים/ותיקים
מוסדות ושירותים: קופת חולים, מינימרקט, בריכה, ספריה, בית כנסת, דואר, מקווה טהרה (נשים), שירותי תחבורה, גני משחקים, בית עם.

שמו של מרכז אומן לקוח מעולם החקלאות, ומשמעותו הוא קבוצת השיבולים שהקוצר אולם בידו בזמן הקציר.
עליה לקרקע: היישוב הוקם לראשונה בשנת 1958 כמרכז כפרי לשלושת המושבים הצמודים: ניר יפה, מלאה וגדיש.
ניהול הישוב: ועד מקומי.
בתי אב: כ-70 – בנוסף כ- 76 משפחות בתהליך הרחבה שלב א'
אוכלוסיית הישוב: מעורבת, ציבור חילוני/דתי, צעירים/ותיקים.
מוסדות ושירותים: קופת חולים, צרכניה, פעוטון , מתקני ספורט ושעשועים לילדים.
בריכה בישוב הסמוך ניר יפה, בית כנסת, דואר, שירותי תחבורה, מקווה טהרה.

גָּדִישׁ הוא מושב בחבל תענך המשתייך למועצה אזורית הגלבוע. היישוב הוקם על ידי עולים ממרוקו במטרה ליישב את חבל תענך. שמו של היישוב סמלי, מעולם החקלאות, הגדיש הוא ערימת התבואה שנקצרה.
עליה לקרקע: היישוב הוקם על ידי עולים ממרוקו בשנת 1956 כמרכז אזורי לשלושת היישובים הצמודים: ברק, אדירים ודבורה. בשנת 1982 הוסב המקום ליישוב קהילתי עצמאי והוא הורחב
ניהול הישוב: ועד מקומי + ועד אגודה
בתי אב: כ- 80
אוכלוסיית הישוב: ציבור דתי, צעירים/ותיקים
מוסדות ושירותים: קופת חולים, מינימרקט, בית כנסת, דואר, מקווה טהרה (נשים), שירותי תחבורה, גני משחקים, בית עם.

מלאה הוא מושב באזור הצפון בחבל תענך השייך למועצה אזורית הגלבוע.
המושב הוקם בשנת 1956 על ידי עולים מפולין כחלק מתוכנית יישוב חבל תענך. עד סוף שנת 1957 עזבו רוב המתיישבים את היישוב אך במקומם באו עולים ממרוקו. רוב התושבים מתפרנסים מענפי חקלאות שונים, לרבות גידול בעלי חיים.
שמו של היישוב לקוח מעולם החקלאות, שכן משמעותה של המילה "מלאה" היא זרע, זאת ניתן ללמוד מהפסוק בספר דברים: "לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם פֶּן תִּקְדַּשׁ הַמְלֵאָה הַזֶּרַע אֲשֶׁר תִּזְרָע וּתְבוּאַת הַכָּרֶם"‏.
ניהול הישוב: ועד מקומי + ועד אגודה
בתי אב: כ- 61
אוכלוסיית הישוב: מעורבת ציבור חילוני/דתי, צעירים/ותיקים
מוסדות ושירותים: מינימרקט, , בית כנסת, דואר, מקווה טהרה (נשים), שירותי תחבורה, גני משחקים.

ניר יפה הוא מושב בחבל תענך. המושב הוקם בשנת 1956 על ידי עולים מתוניסיה כחלק מהמבצע ליישוב חבל תענך. מייסדיו אורגנו לעלייה והתיישבות עוד בתוניסיה ופסחו על שלב המעברות. למרות זאת סבל המושב בשנותיו הראשונות מקשיים כלכליים וחברתיים חריפים ושיעור העזיבה בו היה גבוה יותר מאשר ביישובים אחרים בחבל תענך. במושב מתגוררים 632 תושבים.
שמו של המושב לקוח מפסוק בספר ירמיהו‏: "נירו לכם ניר ואל תזרעו לכם קוצים". המילה "יפה" בשם היא על שמו של מרקס יפה שהיה נדבן יהודי מדרום אפריקה.
ניהול הישוב: ועד מקומי + ועד אגודה
בתי אב: כ- 170
אוכלוסיית הישוב: מעורבת ציבור חילוני/דתי, צעירים/ותיקים
מוסדות ושירותים: קופת חולים, מינימרקט, ספריה, בית כנסת, דואר, מקווה טהרה (נשים), שירותי תחבורה, גני משחקים.

אלון הגליל הוא יישוב קהילתי בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל.
הישוב אלון הגליל הוקם בשנת 1980.
היישוב נוסד במטרה להקים מושב עובדים חקלאי. שמו הזמני היה יפתחאל.
האסיפה הראשונה החליטה על הקמת ”מושבוץ” – צורת חיים שיתופית שתכין את הבסיסי למושב עובדים חקלאי שבו כ-20 יחידות משק.
ב-1986 הוחלט על קליטת משפחות לא חקלאיות, במסגרת קהילתית, שפרנסתן מחוץ למקום. כיום מתפקד המקום כיישוב משולב, שבו חיים החקלאים לצד המתיישבים במסגרת הקהילתית.