מנחמיה
יק"א, ופיק"א מאוחר יותר, אימצו את המושבה הרכה וכאבות מסורים ניסו לסייע, לתמוך ולעזור לבת חסותם הרכה מלחמיה.
לא נלאה אתכם בתלאות שעברה המושבה, רק נספר שהיא שרדה, צמחה ויפתה מעשור לעשור. לאחר שני עשורים לערך גם הברון רוטשילד הבחין ביופי הגולמי הטמון בין בלויי הסחבות של המושבה הצעירה ואמצה אל חיקו האבהי, הוא קנה לה בגדים חדשים (פרדסים, מטעים, ומשק חי) הוא לימד אותה כיצד להתנהג, כיצד לעמוד ללכת ולהתקדם.
גם הנציב העליון הבריטי, שהוא יהודי חם מבקר במלחמיה ונרתם לעזרתה בתרומה של 300 לא"י שהן הון עתק בזמנים ההם ובכסף זה בונים גשר על הירדן כדי שתושבי מלחמיה יוכלו להגיע לתחנת הקמח בצמח עם גרעיני החיטה מבלי שיהרסו העגלות בחצותן את מימי הירדן.