אלי ויעל נישאו באושר ונולדו להם ארבעה ילדים. אלי ויעל נכנסו לסטטיסטיקה יחד עם מעל 11,000 זוגות בישראל בשנה (לפי נתוני הנהלת בתי הדין הרבניים) והשניים החליטו על הפרדת כוחות.
בהליך הגירושין נקבעו מזונות ילדים לתשלום על ידי אלי, אולם ככל שהשנים חלפו, מצבו הכלכלי של אלי התערער, וכך גם יכולתו לשלם את המזונות. האם הוא רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה להפחתת מזונות? האם בכלל מזונות ילדים פתוחים למשא ומתן עתידי? התשובה היא "כן ולא".
מצד אחד, פסק דין למזונות הוא פסק דין לכל דבר ועניין. בין אם הוא נולד מתוך הליך משפטי "מלא" בערכאות, ובין אם הוא היה תוצאה של הסכם גירושין שקיבל תוקף כפסק דין. שינויו איננו עניין של מה בכך והדבר לא ייעשה בכל מקרה ומקרה.
על פי החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט- 1959 בית המשפט רשאי "לפתוח" פסק דין למזונות על סמך נסיבות מהותיות שהשתנו בשלב מאוחר יותר או נודעו לאחריו.
המשמעות היא שקיימת הוראת חוק המעניקה את האפשרות לפנות לביה"מ ולבקש את הפחתת המזונות. הדברים נכונים גם בכיוון ההפוך. לדוגמה, גם יעל יכולה לפעול להגדלת המזונות בשל שינוי נסיבות מהותי המצדיק זאת (כמו למשל עלייה בצרכי הילדים שלא היה ניתן לצפות מראש).
הנטל שמוטל על התובע לשינוי מזונות הוגדר בפסיקת בתי המשפט כ"נטל מוגבר".
המבקש את השינוי צריך להוכיח נסיבות חדשות ומהותיות אשר יורדות לשורשו ולעומקו של פסק הדין הקודם. זאת משום שכל פסק דין למזונות "צופה פני עתיד". כלומר, כאשר בית המשפט מאשר פסק דין למזונות, הוא מקפיד לבחון אותו בראייה ארוכת טווח. בכדי להוכיח את קיומה של עילה לשינוי מזונות ילדים יש לעמוד במספר תנאים: חל שינוי נסיבות מהותי המגובה בראיות. בהתקיים שינוי הנסיבות המהותי, אין זה צודק שפסק הדין ייוותר על כנו. שמבקש את שינוי הנסיבות פעל בתום לב.
• אלו מצבים יכולים לעלות כדי שינוי נסיבות מהותי?
כמו במרבית ההליכים בדיני משפחה ובאלו הנוגעים לקטינים, הבחינה נעשית במסורה, כאשר עיקרון טובת הילד, עומד בראש סדר העדיפויות. עם זאת, קיימות סיטואציות שכיחות היכולות להצדיק שינוי נסיבות מהותי, לדוגמה:
שינוי משמעותי ביכולת ההשתכרות של הצדדים, שינוי משמעותי בצרכי הילדים (למשל, מבחינה רפואית). שינוי בהסדרי הראיה והמשמורת – לדוגמה, סירוב הילדים להיפגש עם אביהם ("ילד מרדן") או מעבר מקום מגורים המצמצם את הסדרי הראייה. חשיפת ראיות שלא היו ידועות בעת פס"ד המקורי למזונות (כמו נכסים שהוברחו ונתגלו).
אבות גרושים רבים סבורים כי פיטורין מעבודה, וכפועל יוצא מכך, ירידה בהכנסות, מצדיקים את הפחתת המזונות. פיטורין לכשעצמם אינם עולים כדי שינוי נסיבות מהותי. זאת משום שהאב אמנם מובטל אך הוא לא איבד את כושר השתכרותו והמצב הינו זמני.
מנגד, פיטורין כן יכולים לתמוך בשינוי מזונות אם האב מוכיח שיש להם השלכות הרות גורל על יכולתו להשתכר בעתיד. לדוגמה, פיטורין בגיל מבוגר וחשש אמיתי מפני יכולת למצוא עבודה באותם התנאים בשנים הקרובות, פיטורין שהיו כתוצאה ממצב בריאותי וכדומה.
ומה לגבי גרושים שנישאו בפרק ב'? הקמת משפחה החדשה מקפלת בחובה גם מחויבויות כלכליות, אשר באות על חשבון הכנסתו הפנויה של הגבר. אולם על פי פסיקת בתי המשפט, לא מדובר בהכרח בעילה להפחתת מזונות. היינו, אדם אשר התחתן בשנית עדיין נותר מחויב למזונותיהם של ילדיו מנישואיו הקודמים.
הולדת ילדים נוספים יכולה במקרים מסוימים להצדיק את הפחתת המזונות וזאת כאשר ניתן להוכיח שהיא איננה עומדת לבדה ויהיה על המבקש להוכיח נסיבות נוספות שמצדיקות את טענותיו. הילדים החדשים אינה "לכשעצמם" מהווים שינוי נסיבות מהותי, שכן עובדת החיוב בתשלום המזונות הייתה ידוע טרם הולדת הילדים הנוספים ו/או הקמת המשפחה החדשה, כך שניתן היה לצפות מראש את הקושי.
• לסיכום
שינוי מזונות ילדים, אינם עניין של מה בכך. הנטל אשר רובץ לפתחו של מבקש השינוי הוגדר בפסיקה כ"נטל מוגבר" והוא חייב להיות מגובה בראיות.
ככל שהאב לא מסוגל לשאת יותר במזונות הילדים בשיעורם הנוכחי, או במידה שהאם סבורה כי יש להגדיל את סכום המזונות, מומלץ לפנות להתייעצות בעניין עם עורן דין הבקיא בתחום אשר יבחן את נסיבות המקרה הקונקרטי מול הפסיקה העדכנית בנושא.