חשבתם שעם הגירושין הסתיימו המחלוקות? אז זהו -שלא

הטור של עו"ד הדס קרמניצר

• גישור לאחר גירושין- יש חיה כזאת 

כידוע, תהליך של גירושין הוא תהליך רשמי שבמהלכו בני זוג מתנתקים מחבותם זה כלפי זו, מפרקים את השותפות, מחלקים ביניהם את החובות והזכויות שנצברו במשותף מסדירים את ענייני הילדים.

לא לעולם שקט

לעיתים ייתכנו מקרים בהם למרות שניתן זה מכבר פסק דין או שקיים הסכם גירושין שאושר ע"י בית המשפט או בית הדין הרבני, עדיין מתעוררות בין הצדדים מחלוקות.

במקרים אלו, זוגות רבים מוצאים את עצמם מתוסכלים מעצם ההידרשות לפתוח שוב מחלוקות שחשבו שהסתיימו. מאחר והמשפחה היא עניין דינמי ומתפתח תמיד צצים עניינים נוספים ומסתבר שאין באמת סוף למחלוקות.למשל:

  • פעמים רבות, ההסכם לא נוסח באופן "חד משמעי" או שנשארו סעיפים "פתוחים" הניתנים לפרשנות.
  • כאשר חסרים בהסכם נושאים רלונטיים (למשל: נקבעו זמני השהות של הילדים עם הוריהם ללא הסדרי ההסעה של הילדים) כאשר אחד מבני הזוג לא מצליח לעמוד בהסכם שנחתם.
  • בעקבות שינוי בנסיבות של הצדדים (למשל: מעבר של אחד ההורים לעיר או לארץ אחרת או נכות צמיתה של אחד ההורים) ועוד…

ההידרשות לפנות שוב  לערכאות משפטיות גורמת לתסכול רב ומן הסתם להוצאות כספיות נוספות,  תוסיפו לזה את הילדים שנמצאים במרכז וצריכים להיות בתווך בין הוריהם זהו  מצב שאינו אידיאלי בלשון המעטה.

• אז מה ניתן לעשות לאחר הגירושין אם עולה צורך נוסף להסדיר עניינים חדשים או ישנים שאינם לשביעות רצון אחד הצדדים? והאם ניתן להגיע לגישור גם לאחר קיומו של הסכם גירושין?

 בדומה לסכסוך ראשוני בין בני זוג, גם סכסוך לאחר הגירושין נהנה מיתרונות הגישור וניתן להסתייע ביחידת הסיוע של בית המשפט /בית הדין הרבני. כל שנדרש הוא להגיש בקשה לישוב סכסוך, ולנסות ליישב את הסכסוך ע"י יחידת הסיוע. ההסכמות החדשות ככל ויושגו יאושרו ויקבלו תוקף של פסק דין חדש.  

שנית, ניתן לפנות בהסכמה למגשר חיצוני מוסכם אשר יסייע בפתרון המחלוקת ויהווה גורם ניטרלי ואובייקטיבי לפתרון הסכסוך. לעניין זה יצויין כי חשוב מאד כי המגשר אינו מכיר את אחד הצדדים באופן אישי וכי אין לו עניין אישי לטובת מי הצדדים. 

אציין כי גישור לאחר גירושין מורכב אף יותר מגישור לגירושין. ברוב המקרים, ההורים כבר לא בזוגיות תקופה ארוכה, לעיתים ישנם בתמונה בני זוג חדשים בעלי השפעה ישירה על אחד הצדדים והשפעה עקיפה על הנעשה בחדר הגישור. במקרים רבים התקשורת בין ההורים לא אפקטיבית וגם האינטרסים בין שני הצדדים אינם מאוזנים- מה שמפחית את מחויבותו של אחד הצדדים לסיים את הסכסוך באמצעות וויתורים, וזאת בניגוד לגישור טרם הנישואין.

דלתות בתי המשפט עדיין פתוחות- מעשה שהיה כך היה

הסכם גישור גירושין נחתם בין בני זוג וקיבל תוקף של פס"ד. בתהליך הגישור לא היתה הסכמה בין בני הזוג לגבי אופן הבאת והחזרת הילדים. כדי למנוע עיכוב ולא לפוצץ את ההסכם הם החליטו לא להתייחס לעניין זה בגוף ההסכם וחשבו שיסתדרו ביניהם. מספר שבועות לאחר אישור ההסכם האב עבר להתגורר בעיר מרוחקת יותר והורה לילדים להגיע לשם בתחבורה ציבורית (אוטובוס ו/או רכבת) וזאת בזמני השהיה שלהם עמו. האם סירבה  לכך בשל גילאי הילדים (13 ו-10) שהיו צעירים לדעתה לנסיעה עצמאית בתחבורה ציבורית. האם פנתה להליך גישור ובו הציעה לחלוק עם האב בהסעות. משסרב האב להצעתה חזרה לבית המשפט לענייני משפחה וזה נתן לה את הסעד שביקשה וחייב את האב להתחלק עם האם הסעת הקטינים.

אין ספק כי הסכם גירושין צריך לכלול את כל הפרקים הנדרשים בהם משמורת/אחריות הורים משותפת, דמי מזונות, דמי מדור, זמני השהות של כל הורה עם ילדיו ואיזון המשאבים.
בנוסף בגוף ההסכם צריך להתייחס לאפשרויות עתידיות אף אם הן אינן רלוונטיות לנקודת הזמן של חתימתו. במידה וההסכם הראשון לקוני או שאינו תואם את חייכם החדשים או אינו רלוונטי בחלוף זמן רצוי להגיע להליך של גישור לאחר הגירושין ולדייק את הצרכים החדשים. בתהליך של גישור  לאחר גירושין  ניתן לצפות פני עתיד בכל הנקודות שנראות רלוונטיות לבני הזוג, והמגשר יכול  אף להעשיר  אף מניסיונו.