80 לייסודו: בבית השיטה מוקירים את הפלמ"ח

את האירוע פתח האלוף (בדימוס) שייקה גביש, המשמש כיו"ר העמותה. לגביש קשר מיוחד לגלבוע, כמ"פ פלוגה ד' 'בהכשרת בית-השיטה', שהייתה ליחידה לוחמת והשתתפה בכל הקרבות של הגדוד הראשון בחטיבת יפתח.
ההשפעה שהייתה לדור הפלמ"ח על תולדות המדינה חורגת מהתרומה הצבאית, ועובד נור, ראש המועצה, עמד בדבריו על התרומה התרבותית ובהוויה הייחודית שיצרו באתוס הקמת המדינה כחלוצים, ולוחמים. 'הכשרת בית השיטה', תפקדה כמו מרבית הכשרות בקיבוצים אחרים, על-פי סדר יום שכלל עבודה ואימונים. חגי בן-גוריון מבית השיטה, תיאר בדבריו באירוע את פעילות הפלמ"ח בקיבוץ, והשתלבות חברי ההכשרה בענפי המשק ואת הערבים שבילו במועדון החברתי, שבמגדל המים.
מעבר לתרומה המשקית, עשו להם שם חברי ההכשרה, כלוחמים עזי נפש, ולא עבר זמן רב מאז הגיעו לבית-השיטה (שלהי קיץ 1947), ועד שיצאו לפעולה הראשונה- התקפה על הכפר בלאד-א-שייך– כפעולת עונשין על רצח העובדים היהודיים בבתי-הזיקוק. זו הייתה פתיחה לרצף של פעולות בחודשים הבאים ("המלחמה הקטנה"), ששיאן היו קרבות משמר-העמק והדיפת צבא קאוקג'י, שם גם נפל איציק שניידמסר ז"ל, ראשון הנופלים של ההכשרה (הקרב במשמר-העמק, אפריל 1948).
בנוסף לשייקה גביש (יבדל"א), שימשו כמפקדים בהכשרת 'בית השיטה', מפקדי המחלקות- יהודה סלומון ז"ל, ויצחק חופי (חקה) ז"ל, לימים אלוף פיקוד הצפון, וראש 'המוסד'.
בתום מלחמת השחרור, חזרו מרבית חברי ההכשרה מצה"ל לגלבוע, והשתכנו בקיבוץ עין-חרוד, לכמה חודשי התארגנות לקראת הקמת יישוב חדש. בתקופה זו הצטרפו כמה חברים מהגדוד לקבוצה, וחלק עזבו, ומהגרעין שנוצר (כ-60 חברים וחברות), הוקם באוגוסט 1949 קיבוץ נתיב-הל"ה (על-שם הלוחמים שנפלו בדרך לגוש עציון הנצור).
כפי שציין בדבריו ראש המועצה במהלך ערב ההוקרה, הרי שלפלמ"ח תרומה תרבותית יוצאת מן הכלל בשירה, בספרות ובזמר העברי, והדבר קיבל ביטוי חלקי אך מרגש, באמצעות חברי וחברות להקת 'הגבעטרון' (מקיבוץ גבע הסמוך), שהובילו את הערב לסיומו בשירה אדירה ובשירי רוח התקופה.