בית המשפט המחוזי בחיפה גזר השבוע ארבע וחצי שנות מאסר על תושב הצפון שהואשם בהריגת חברו בספטמבר בשנה אשתקד.
כעולה מכתב האישום המתוקן בו הורשע, ביום 3.9.18, לאחר שהוברר לנאשם כי החבר השתתף באירוע של תקיפת חברו, הנאשם חפץ לתקוף את המנוח ומשפגש בו באקראי, ניגש אליו ואז התפתח ויכוח בין הנאשם למנוח. בעקבות הויכוח היכה הנאשם את המנוח באגרוף בראשו, המנוח נפל לארץ ואיבד את הכרתו. אדם נוסף שהיה בקרבת המנוח היכה את הנאשם בגבו והנאשם הגיב בהכאת אותו אדם בכתפו ובאגרוף בפניו. כעבור מספר שניות, הנאשם ניגש אל המנוח, שהיה שרוע על הארץ, והחל לבצע בו פעולות החייאה, ובמקביל ביקש מאותו אדם נוסף שנכח במקום שיזמין אמבולנס, ואשה שעמדה בסמוך אכן הזמינה אמבולנס.
הנאשם אמר לאותו אחר כי כשיגיעו כוחות ההצלה ומשטרה, ימסור כי המנוח נפל מאופניו, במטרה לטשטש את מעשיו, ואותו אחר שחשש מהנאשם מסר גרסה זו לצוות מד"א ולשוטרים שבאו למקום. המנוח נלקח לבי"ח כשהוא חסר הכרה ומונשם, והיה מאושפז שם, ומותו בביה"ח נקבע ביום 7.9.18. מות המנוח ארע כתוצאה מחבלת ראש עם דימומים פנימיים ונזק מוחי נרחב.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
השופט כתב בגזר הדין: "הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה כאן הן הנזק שנגרם כתוצאה ממעשה הנאשם – מות המנוח, אופן המתתו באמצעות מכת אגרוף לעבר ראשו על רקע סכסוך קל, ומאידך יש ליתן את הדעת לכך שהנאשם לא חפץ במות המנוח, כפי שהתבטא סמוך לארוע, ואף לא הצטייד בכל כלי נשק קר או חם מבעוד מועד. כן יש להביא בחשבון את ניסיון הנאשם לסייע בהחייאת המנוח והזמנת מד"א למקום.
עוד כתב השופט: "בקביעת העונש בתוככי המתחם, נתתי דעתי להודאת הנאשם וקבלת האחריות למעשיו, כמו גם הבעת חרטתו וכן העובדה כי הוא מגדל בארץ את בתו והיא קרוב משפחה יחיד שלה. כן שקלתי את עדויות האופי שנשמעו בדבר אופיו החיובי, ככלל של הנאשם. אלה הביאוני למיתון הענישה והצבתה ברף הנמוך של המתחם. בנסיבות הללו, ראיתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: 54 חודשי מאסר אשר יהוו עונש מאסר ממשי לריצוי בפועל ומניינם מיום מעצרו של הנאשם בתיק זה – 4.9.18. לצד עונש זה ובנוסף, אני גוזר על הנאשם 12 חודשי מאסר אותם לא ירצה אלא אם בתוך 3 שנים מיום שחרורו מן המאסר ישוב ויעבור על העבירה בה והרשע או עבירה שעניינה גרימת חבלה חמורה או פציעה. אני מורה כי הנאשם יפצה את אביו של המנוח, בסך 20,000 שקלים".