גלבוע: האיש ש"שומר על הים"

רס"ן עירד שטטר מהיישוב חבר שבחבל תענך בגלבוע הוא האיש ה'שומר על הים' כמפקד פלוגת השליטה הימית המבצעית ביותר של ישראל. "להגן על גבול ימי זה הרבה יותר מורכב מלהגן על גבול יבשתי. אני שמח שאנחנו לא בכותרות כל יום, כי זה סימן שאנחנו עושים את העבודה באופן הכי טוב שיש", הוא אומר בראיון מיוחד. צילום דובר צה"ל

איך זה להביט במסך במשך שעות רצופות ולדעת שהדבר מהווה את קו ההגנה הראשון מפני פעילות חבלנית עוינת מהים? איך זה לעבוד בזמן לחוץ כאשר מזוהה חדירה של מחבלים לכיוון ישראל, שמטרתם לפגע בישוב סמוך? איך מתפעלים אירוע שכזה בתוך מוצבי השליטה של זרוע הים?.
אחד התפקידים ההכרחיים, המאתגרים והקריטיים שקיימים בצה"ל כיום הוא תפקיד בקרית השליטה הימית- אשר אחראית לאתר, לזהות ולהזניק כוחות לוחמים אל עבר עצמים בלתי מזוהים בים.
רס"ן עירד שטטר מהישוב חבר שבגלבוע, משרת כמפקד פלוגת השליטה של הזירה הימית המבצעית ביותר של ישראל – הזירה הדרומית. תחתיו נמצאים מספר מוצבי שליטה ובהם יושבים קציני השליטה וכמובן שהבק"שיות של זרוע הים.
מאז צוק איתן בוצעו שינויים נרחבים במערך השליטה על מנת לשפר את תנאיו. הבק"שיות הוכרו כתומכות לחימה, הוגדר מרחב נשימה ארוך יותר בין משמרת למשמרת וההכשרות לתפקיד בגזרות השונות מתבצעות בזמן מוגדר שאיננו חופף למשמרות המבצעיות. כל אלה בוצעו מתוך הבנה שאותן בנות חייבות להיות חדות ומרוכזות בתפקיד במלוא מובן המילה ובמקביל- עליהן לקבל את התנאים הנוחים ביותר לתפקידן.

רס"ן עירד שטטר. האיש ששומר על הים
רס"ן עירד שטטר. האיש ששומר על הים

בקרית השליטה הימית צופה במהלך כל שעות היממה, גם בשבתות וחגים בכל הנעשה במתווה הימי. מטרתה לאתר, לזהות ולהזניק כוחות שונים, תוך שיתוף פעולה של כל גורמי הביטחון באוויר, בים וביבשה, אל עצמים בלתי מזוהים.

• ה'ראש הגדול' מאחורי המערך הימי

רס"ן שטטר, 38, נשוי ואב לשני ילדים, משרת כאמור בצה"ל בתפקיד מפקד פלוגת השליטה הימית באשדוד. שטטר, הוא ה'הראש הגדול' שעומד מאחורי כל המערך הימי המורכב. תחתיו נמצאים מספר מוצבי שליטה מחדרה ועד רפיח ובהם יושבים קציני השליטה וכמובן הבק"שיות של זרוע הים שהן בקריות שליטה ימית, כלומר תצפיתניות המתצפתות על הים ועוקבות אחר הנעשה בים השקט והכחול, הכל למראית עין כמובן. "להגן על גבול ימי זה הרבה יותר מורכב מלהגן על גבול יבשתי", אומר רס"ן שטטר "זאת היות ואין גדרות, וטנקים כל כמה מטרים. אין גם טשטוש עקבות, מוקשים ואין עמדות שמירה. זה טווח הרבה יותר מורכב. יש חיכוך עם הדייגים הפלסטינים, אירועי הברחה, ואנחנו מצליחים להדוף אותם. אנחנו אחראים לכל כניסה של אוניות, וכל כניסה היא תהליך מבוקר. זה מתחיל במסרים שמועברים למי שנכנס ואז מבדילים בין מי שמביא ציוד למי שרוצה להפר את השקט".


"אני קם כל בוקר ומאמין במה שאני עושה. אני רוצה שאנשים ירגישו בטוחים במדינת ישראל, שהאזרחים ייהנו מהים כי הים הוא משאב אדיר, הן תיירותי והן כלכלי. עליי לוודא שהמערך שלי עושה את המקסימום"


[dfp name="728×90" height="728" width="90"]


התפקיד דורש תיאום בין כל הכוחות לדוגמא כאשר במבצע 'צוק איתן' הייתה חדירה מהים של צוללנים מרצועת עזה, הבקרית זיהתה אותם ושלחה לשם כוחות יבשתיים שיעצרו מבעדם להסתובב בדרום ולפגע, הליך הדורש תיאום בין כל כוחות הביטחון הגזרה. "בוא לא נטעה", אומר שטטר "החבר'ה בעזה היו מאובזרים מאוד ויכלו לעשות לחימה משמעותית בשטח ולהיכנס לישובי הדרום. הגורמים בשטח, כל גורמי הביטחון, יבשה, אויר, משטרה, ועוד, כולם משלבים ידיים ושיתוף הפעולה איתם רחב מאוד".

• הבק"שיות כ'אח הגדול' שצופה על הים

הבקרית צופה אל הים במשך משמרת הנעה בין 6 ל-8 שעות, תפקיד הדורש ערנות ומוכנות לכל אירוע. מדובר בתפקיד שעל אף היותו משמעותי, הינו שוחק ולעיתים מרגיש מעט סיזיפי כאשר במשך שעות אין שום תנועה חשודה והים מטעה לחשוב כי הכל רגוע – כשניתן בקלות לאבד את הדריכות. "זה אחד התפקידים הכי שוחקים בצבא", מסכים רס"ן שטטר, "אך עם זאת, הבנות מבינות את התפקיד שלהן ויש להן חיי חברה מאוד מגוונים, פעילויות חברתיות וחופשים ביחד. המעטפת הסביבתית מאוד משמעותית וטובה בתנאי שירות, ביחס המפקדים, תנאי סביבה והמוטיבציה של החיילות. לדוגמא, יש יום סגור שאנחנו עושים, שעוברים בו פעילויות שוברי שגרה, כמו יום כיף בבאולינג, פארק מים, מוזיאון הפלמ"ח וימי חינוך. אנחנו מבינים שיש צורך בשוברי שגרה לאור התפקיד המאתגר ואנחנו נותנים פעילויות שהן גם חינוכיות וגם שוברות שגרה".

מעבר להיותה שוחקת, האתגר בתיצפות על הים טומן בחובו גם רגעי לחץ, בעיקר כאשר אכן מזהים פעילות חבלנית על המסך ומתחילים לתאם את הכוחות. "אני מכיר את זה באופן אישי", אומר רס"ן שטטר, "הלחץ נובע מתוך עניין שצריך להקפיץ ולתאם עם כמה כוחות, ולהגדיר מה רואים באופן מדויק ונכון. צריך לוודא שכל המעטפת מסביב נכנסת לתפקוד הנכון כדי לסכל את האירוע. יש המון התרגשות, לחץ ואדרנלין".

•  "אני קם כל בוקר ומאמין במה שאני עושה"

שטטר המתגורר בצפון ונוסע דרומה לאשדוד רואה בתפקידו שליחות. מנקודת ראותו, מחזה של נופשים על שפת הים, מראש הנקרה ועד רפיח, אינו דבר מובן מאליו. המבט הזה והאמונה בשליחותו, עוזרת לו להתגבר על השעות הרבות בתפקיד מחוץ לבית. "אני רואה את משפחתי מסופי שבוע", הוא מספר, "אני קם כל בוקר ומאמין במה שאני עושה. אני רוצה שאנשים ירגישו בטוחים במדינת ישראל, שהאזרחים ייהנו מהים כי הים הוא משאב אדיר, הן תיירותי והן כלכלי. עליי לוודא שהמערך שלי עושה את המקסימום ודואג שהחופים יהיו בטוחים. מערך השליטה עובד 24 שעות ביממה, תמיד יש אנשים במשמרת ובמוצבים. אני שמח שאנחנו לא בכותרות כל יום, כי זה סימן שאנחנו עושים את העבודה באופן הכי טוב שיש."

• המערך משתפר באופן מתמיד

המערך הימי משתדרג כל הזמן גם מבחינה טכנולוגית – הן מעל הים ומתחת לים וגם מבחינה אנושית. מאז מבצע 'צוק איתן' המערכות לומדות את עצמן ומשתפרות. בשנים האחרונות לאור האיומים החדשים נעשה שיפור ומוכנות להתמודד עם כל מצב ורס"ן שטטר מדגיש שעל פי מה שהוא רואה בשטח – יש לאזרחים על מי לסמוך.

עטר לא מבזבז זמן בגלבוע: המועצה תיקח אחריות על מערך ההסעות אחר הצהריים

|

עפולה: מטמיעים את מהפכת ה"צדק התחבורתי"

|

״כבר שנים שאבא שלכם בוגד באימא שלכם״: הודעת הוואטס אפ שהובילה לפיצוי של 40,000 ש״ח

|