בימ"ש המחוזי בחיפה גזר ביום רביעי השבוע 10 שנות מאסר על תושב הצפון, לאחר שהורשע בעבירות אינוס בנסיבות מחמירות, איומים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש.
• "הנאשם הפשיט את המתלוננת מבגדיה, תוך שהוא קורע את הגופייה שלבשה"
בעובדות כתב האישום נכתב: "לפני כחצי שנה ישבה המתלוננת, יחד עם חבריה ב', א', ק' וג', בספסלים הסמוכים לבנייני מגורים. החבורה שתתה משקאות חריפים. במהלך הלילה הצטרף לחבורה הנאשם, שהוא אחיה של ב'. המתלוננת והנאשם התיישבו על הספסל בסמוך לחבורה ושוחחו. במהלך השיחה הנאשם חיבק את המתלוננת ונישק אותה בלחיה. בשלב מסוים במהלך הלילה, בסמוך לשעה 03.00, הנאשם הוריד כפכף מרגלה של המתלוננת וזרק אותו לעבר בניין הנמצא באותו רחוב. המתלוננת קמה מהספסל והלכה להביא את הכפכף.
הנאשם הלך אחריה, תפס אותה, סתם את פיה כשניסתה לצעוק וגרר אותה לתוך הבניין, לתוך חדר הנמצא בקומה התחתונה של הבניין. בחדר, בכל פעם שניסתה המתלוננת להתנגד ולצעוק, הנאשם הכה אותה בגופה ובין היתר נתן לה אגרוף לעין ימין, תוך שהוא גורם לה לדימום בעין ימין". בהמשך הוא משך בשערותיה והכה אותה בבטנה והמתלוננת הקיאה במקום. הנאשם הפשיט את המתלוננת מבגדיה, תוך שהוא קורע את הגופייה שלבשה, הפשיט את בגדיו והשכיב את המתלוננת על הרצפה בחדר על גבה. אחר כך ביצע בה את זממו- וזאת שלא בהסכמתה החופשית וחרף התנגדותה. עובדות כתב האישום מגוללים עוד מעשים קשים וחמורים.
• "איים על המתלוננת בפגיעה שלא כדין"
בשלב מסוים ביקשה המתלוננת לצאת מהחדר תוך שהיא מבטיחה לנאשם ללכת עמו למקום אחר, הנאשם נעתר לבקשתה של המתלוננת, אפשר לה להתלבש ואז יצא יחד עמה מהחדר תוך שהוא מאיים על המתלוננת שבאם תברח יהרוג אותה וזאת בכוונה להפחיד את המתלוננת. המתלוננת והנאשם יצאו מהבניין ואז ראו את ג' עומד בסמוך לספסלים. המתלוננת פנתה לג' וביקשה ממנו לתת לה להתקשר, אך ג' סירב.
המתלוננת ניצלה את ההזדמנות והחלה לרוץ לכיוון ביתה והנאשם דלק אחריה. במהלך הבריחה נפלה המתלוננת על הקרקע, הנאשם השיג אותה וגרר אותה כשהוא תופס בשערותיה וגרם לחבלות בברכיה, לקח מידיה שקית שבתוכה היו שני מכשירי טלפון ורב קו של המתלוננת וזרק אותה הצידה. בשלב זה עברו במקום שני תושבי השכונה והמתלוננת ניצלה את ההזדמנות וברחה מהנאשם לביתה. במעשיו המתוארים לעיל בעל הנאשם את המתלוננת שלא בהסכמתה החופשית, ניסה לבצע מעשה סדום שלא בהסכמתה החופשית של המתלוננת וכל זאת תוך גרימת חבלה גופנית למתלוננת, איים על המתלוננת בפגיעה שלא כדין בגופה וזאת בכוונה להפחידה ותקף את המתלוננת שלא כדין וגרם לה חבלה של ממש.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
מחוות דעת המרכז להערכת מסוכנות מינית מיום עולה כי ההתרשמות הקלינית היא מצעיר בעל מאפיינים של אישיות דיסוציאלית.
בתסקיר נפגעת העבירה נכתב כי המתלוננת הינה צעירה אשר ניהלה אורח חיים נורמטיבי וחיובי טרם הפגיעה בה. בשיא גיל ההתבגרות, שלב רגיש בהתפתחותה וגיבוש הזהות, עברה אונס טראומטי, ברוטאלי, שכלל אלימות קשה, השפלה והחפצה. היא חוותה איום גופני וקיומי ואימת מוות. הבדידות והנטישה המטלטלת שחשה, התעצמה נוכח אי הושטת עזרה מאנשים בסביבה.
• הסתירה את האונס ממשפחתה
המתלוננת סובלת מנזקים רבים ומורכבים בעקבות הטראומה. הסתרת האונס ממשפחתה, אשר הביאה להתרחקותה הרגשית מהקרובים לה, ומקבעת את בדידותה וחוסר התמיכה בה, התדרדרות חמורה בתפקוד, אותה הצליחה לבלום בעזרת כוחותיה האישיים, נשירה מלימודים בכיתה י"ב, חוסר אמון המשפיע על ניתוק קשרים בינאישיים וקושי ביצירת קשרים חדשים, סימפטומים המאפיינים פוסט טראומה, אשר פוגעים באיכות החיים היום יומית, ושימוש במנגנוני הגנה אשר מספקים הקלה רגשית אולם מונעים עיבוד מעמיק של הטראומה, אשר חשוב להמשך תפקוד וחוסן רגשי לעתיד.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
שירות המבחן התרשם כי למתלוננת כוחות רבים אשר התבטאו עוד קודם הפגיעה בתפקוד המשפחתי, הלימודי והחברתי. גם במהלך הפגיעה כוחות אלו באו לידי ביטוי בהתמודדותה באומץ בזמן האירוע, הגשת התלונה ועמידה, לבדה, בהליך הפלילי, וניכר כי היא משקיעה מאמצים להיאחז בכוח בניהול חיי שגרה.
המתלוננת ביטאה כעס וזעם על הנאשם, שפגע בה בצורה כל כך קשה. היא ביטאה ציפייה שהנאשם יקבל עונש חמור ביותר. באשר לפיצויים ביטאה רצון לקבלם מאחר ועל הנאשם, לדבריה, לשלם עקב מה שעשה לה. היא ציינה שהייתה רוצה שהנאשם ישלם בעצמו ושעול התשלום לא ייפול על משפחתו.
• הנאשם בעל עבר פלילי ביניהן גם מיניות
בשיקול בית המשפט בנוגע לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה נכתב: "יש לקחת בחשבון גם את העובדה שמדובר בנאשם בגיר, אשר כבר ביצע עבירות, גם בתחום העבירות המיניות, ועונשי מאסר שריצה לא הרתיעו אותו מלשוב ולבצע עבירות. אין ספק שבנסיבות אלה היה על הנאשם להבין את חומרת מעשיו.
הנאשם ניצל לרעה את מעמדו כאחיה של חברה של המתלוננת ואת העובדה שבטחה בו בשל כך. יש לשקול גם את הסיבות שהביאו את הנאשם לביצוע העבירות – תאווה מינית חסרת מעצורים תוך רמיסת כבודה של המתלוננת והחפצת גופה לשם סיפוק צרכיו המיניים".
סגן נשיא בית המשפט רון שפירא כתב בסיכום הענישה וגזר הדין: "בהביאי בחשבון את השיקולים הכוללים את נסיבותיו האישיות של הנאשם, כפי שפורטו לעיל, את המעשים החמורים והפגיעה במתלוננת, סבורני כי יש להטיל במקרה זה ענישה משמעותית שתשקף את חומרת המעשים שנעשו. כאמור על הנאשם נגזרו 10 שנות מאסר בפועל, ופיצוי המתלוננת בסך של 50,000 שקלים.