תושב ג'נין הורשע בדקירת נערת אולפנה בעפולה

"המסקנה היא שהוכחו כל יסודות העבירה, בנסיבות המחמירות שלה בהיותה מעשה טרור". המחשה: צילום- יניב אעידן

נור אלדין שינאוי, תושב ג'נין, הורשע השבוע בדקירת נערת אולפנה בעפולה לפני כשלוש שנים וחצי.
על פי עובדות כתב האישום, הנאשם הינו תושב ג'נין, ולא החזיק מעולם באישור שהייה בישראל. ביום 27.12.15 נהרגו חבריו של הנאשם, מחמוד ונור סבאענה, במהלך פיגוע דקירה אשר ביצעו כלפי חיילים במחסום חווארה, בכניסה לשכם. מאז מותם של חבריו, חש הנאשם שנאה כלפי יהודים, וכלפי יהודים דתיים בפרט.
ביום 11.6.18, גמלה בליבו של הנאשם ההחלטה לרצוח אדם יהודי דתי, ולאחר מכן לשוב לביתו בג'נין. הנאשם העדיף לרצוח אדם צעיר ככל האפשר. לצורך ביצוע הפיגוע, ארז הנאשם בשעות הבוקר תיק ובו בגדי החלפה, אותם תכנן ללבוש לאחר הפיגוע, על מנת להקשות על זיהויו ולאפשר לו להימלט לג'נין. הנאשם הצטייד בשתי סכינים לצורך ביצוע הפיגוע: האחת סכין מטבח שאורך להבה כ-15 ס"מ, והשנייה סכין טפט בעלת להב נשלף. את שתי הסכינים הסתיר הנאשם במכנסיו, מתחת לחולצה שלבש.
סמוך לשעה 11:00, עלה הנאשם על אוטובוס באכסאל לעפולה, במטרה לבצע את הפיגוע. בהגיעו לעפולה, ירד הנאשם בתחנת האוטובוס בצומת הרחובות יהושע חנקין והבנים. באותה השעה, המתינה הנערה בתחנה. הנאשם הבחין כי הנערה היא בעלת חזות יהודית דתית והחליט כי היא יעד מתאים לביצוע הפיגוע. בליבו של הנאשם גמלה ההחלטה לרצוח את הנערה על ידי דקירתה.
הנאשם החליט להמתין עד שהנערה תתיישב בתחנה, שכן סבר שאם ידקור אותה בעודה עומדת, קיים סיכוי שהנערה תצליח להתנגד לו ותיוותר בחיים. משכך, הלך ושב סביב התחנה והמתין לשעת כושר. בשלב מסוים, התיישבה הנערה בתחנה והחלה לקרוא ספר. באותה שעה הייתה הנערה לבדה בתחנה והנאשם החליט כי בשלה העת לרצוח אותה.
הנאשם שלף את הסכין הגדולה, התקרב אל הנערה מלפנים ודקר אותה בעוצמה באמצעות הסכין הגדולה, כלפי מטה, באזור הצוואר ועצם הבריח, במטרה להביא למותה. הנערה קמה והחלה לצעוק ולנסות להימלט, תוך שהיא מסובבת את גבה אל הנאשם. הנאשם, במטרה לרצוח את הנערה, הוסיף ודקר אותה 8 פעמים נוספות, באמצעות הסכין הגדולה, בבית החזה האחורי ובגב. כשחש הנאשם כי כוחותיה של הנערה אוזלים, וסבר כי מותה קרב, נמלט הנאשם מהמקום, לכיוון אשר סבר כי יוביל אותו לאזור ג'נין. חרף הפציעות הקשות שנגרמו לה, הצליחה הנערה להתקדם ברגל מרחק קצר, עד סמוך למסעדת "ארומה", שם פגשה בעוברי אורח, מסרה להם כי נדקרה, והתמוטטה. עוברי האורח הזעיקו סיוע רפואי, והנערה הובהלה לבית החולים "העמק", כשמצבה קשה ונשקפת סכנה לחייה. הנאשם נמלט בריצה לכיוון היציאה מעפולה. בדרכו, השליך את הסכין הגדולה ואת התיק. בהגיעו לאזור היציאה מעפולה לכיוון כביש 65, הבין הנאשם כי טעה בדרכו. הנאשם עלה על מונית אשר בה הבחין בתחנת דלק סמוכה, וביקש מהנהג להסיע אותו למחסום ג'למה. המונית החלה בנסיעה בחזרה לכיוון עפולה. אזרח אשר עבר במקום ושמע על הפיגוע, הבחין בנאשם, אשר התנהגותו עוררה בו חשד, עולה למונית, ודיווח על כך למשטרה. באזור "שדרות מנחם בגין" נוצר פקק תנועה, והנאשם סבר כי הוא עלול להיתפס על ידי המשטרה. משכך, ירד הנאשם מהמונית. באותה עת, בעקבות דיווח האזרח, הגיעה ניידת משטרה אל מאחורי המונית. הנאשם הבחין בניידת ופתח במנוסה רגלית לכיוון רחוב הגלבוע. שלושה שוטרים דלקו אחר הנאשם, תוך שהם קוראים לו לעצור. הנאשם לא ציית להוראות השוטרים והוסיף להימלט, אף שאחד השוטרים ביצע ירי אזהרה באוויר.
במהלך מנוסתו, נכנס הנאשם לחניון של בניין מגורים ברחוב הגלבוע 45. בליבו של הנאשם גמלה ההחלטה לדקור את אחד השוטרים ולרצוח אותו, במידה וזה יתקרב אליו. לצורך כך, שלף הנאשם את סכין הטפט ופתח את להבה. הנאשם הביא בחשבון את העובדה כי ייהרג על ידי השוטרים לאחר הדקירה, ואף מלמל את תפילת השהאדה, שכן ראה במוות זה "מות קדושים". לאחר מכן עצר הנאשם, הסתובב במקום לכיוון השוטרים והניף את סכין הטפט באוויר, תוך שהוא מאיים באמצעותה על השוטרים בפגיעה. אחד השוטרים ירה בנאשם ברגלו. הנאשם נפל ואז נעצר על ידי השוטרים, ופונה לבית החולים לקבלת טיפול רפואי.

• "על ההיבט הלאומני האידיאולוגי שביסוד המעשה ניתן ללמוד מבחירת הקורבן"

בהכרעת הדין כתבו השופטים: "בעניינו, הוכח כי הנאשם ניסה לגרום למותה של הנערה מתוך מניע לאומני או אידיאולוגי, והיה במעשהו משום סיכון ממשי לפגיעה חמורה בגופה. על ההיבט הלאומני האידיאולוגי שביסוד המעשה ניתן ללמוד מבחירת הקורבן, כפי שעלה מדברי הנאשם עצמו בשל המראה החיצוני שלה וזיהויה כמשתייכת למגזר הדתי היהודי, וזאת על רקע שנאתו האידיאולוגית לדתיים ו"מתנחלים". הנאשם הודה בפה מלא כי התכוון לגרום למותה של הנערה ואף שיתף כי בחר בסכין שבכוחה להמית. מדבריו עלה כי עשה כל שביכולתו על מנת לממש את כוונתו (הנאשם הסביר כי לו הדקירה הראשונה הייתה נכנסת כמו שצריך, הנערה הייתה מתה). מכאן, שלא יכול להיות ספק בכך שהנאשם חפץ במותה של הנערה ומעשיו נועדו לממש את כוונתו זו. הדקירות הרבות, חלקם באיזורים חיוניים יצרו סיכון ממשי לפגיעה חמורה בגופו של אדם, כפי שעלה מן התיעוד הרפואי ועדות הרופא שטיפל בנערה. המסקנה היא שהוכחו כל יסודות העבירה, בנסיבות המחמירות שלה בהיותה מעשה טרור".

זירת אירוע דקרית נערה האולפנה בעפולה