פרוספר בן חמו, מנהלה המיתולוגי של הקפיטריה במכללה הטכנולוגית נוף הגליל מזה 30 שנה, החליט ל"תלות" את המלקחיים והסינר.
ריח התבשילים הנהדרים עדיין מרחף מעל הקפיטריה המיתולוגית. במשך שלושה עשורים הוא בישל, טיגן, צילחת ופינק באהבה את הסטודנטיות והסטודנטים, ואת צוות המכללה, שידע מתי "יום הקוסקוס", ומתי יום השניצל המיוחד והעסיסי.
האהבה לאוכל, לצוות ולסטודנטים היו התבלין המיוחד אותו פיזר פרוספר בנדיבות על האוכל הטעים, ולו לא היו אלה ימי קורונה, בוודאי היו עומדים הסטודנטים והסטודנטיות בשני טורים מול הקפיטריה של פרוספר, מוחאים לכבודו כפיים בסכו"ם ובמכסי הסירים כאות הוקרה והערכה.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
"המכללה היא הבית השני שלי ולפעמים הראשון", אמר השבוע פרוספר בהתרגשות, "הייתי מגיע אליה בשעה שש בבוקר ויוצא ממנה בתשע בערב, היא חלק בלתי נפרד ממני. אני חש כבר שהסטודנטים מתגעגעים אליי ואני אליהם. גם החבר'ה מהקורסים מתקשרים ושואלים: "מתי אתה חוזר? המכללה בלעדיך חסרה', וזה מרגש. אני אמנם סיימתי אבל לעולם יישאר משהו ממני במכללה", אומר פרוספר.
בימים אלה מתכננים במכללה את מסיבת הפרידה מפרוספר, מסיבה בה הוא לא יבשל, יכין, יסחט ויתבל דבר. תרצה ריבק, מנכ"לית המכללה: "פרוספר הוא איש של אהבה. את האהבה שלו לאוכל הסטודנטים טעמו בכל יום, גם אנו הצוות והמרצים נהנו מארוחות של שפע וטעמים מיוחדים. אני מאחלת לפרוספר הצלחה רבה בדרכו החדשה", אומרת ריבק.