בית משפט השלום בנצרת הרשיע ביום ראשון את חברת הכנסת חנין זועבי בהעלבת עובד ציבור וגזר עליה 6 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, וקנס כספי של 3,000 שקלים.
מכתב האישום עולה כי ביום 6.7.2014 התקיימו בבית משפט השלום בנצרת דיונים בבקשות להארכת מעצר חשודים בהפרות סדר שהתקיימו במגזר הערבי בנצרת בעקבות רצח מוחמד אבו חדיר. באחת ההפסקות, ביקשה הנאשמת אדם מתוך קהל הנוכחים שהורכב מבני משפחות העצורים ועורכי דינם, לזהות בפניה את השוטרים המייצגים את המדינה בדיונים במעצרם של החשודים בהפרות הסדר.
הנאשמת פנתה אל השוטרים שנכחו במקום, שהיו שוטרים ערבים, הרימה את קולה ואמרה שהם בוגדים ושלחו אותם להביא מידע ולהאזין לאנשים במקום. אחד מעורכי הדין שהיו במקום לחץ את ידי השוטרים, ובתגובה, אמרה הנאשמת בכעס כי לא צריך ללחוץ להם את היד ולדבר איתם, ובהמשך צעקה בערבית לנוכחים במקום תוך שהיא מצביעה על אחד השוטרים שיש לפעול נגדם.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
בדבריה פגעה הנאשמת בשוטרים, שהם עובדי ציבור אשר מילאו את תפקידם, השפילה אותם ואף גרמה להם לחוש מאוימים. עוד בטרם התקיים הדיון הראשון, הגישו ב"כ הצדדים הודעה לתיק בית המשפט ולפיה נחתם ביניהם הסדר טיעון הכולל הסכמות הן לגבי נוסח כתב האישום, הן לגבי הסרת חסינותה הפרלמנטרית של הנאשמת ותנאים מקדימים נוספים, והן לגבי ניהול המשפט. להודעה צורף גם הסכם הסדר הטיעון, לפיו תעביר הנאשמת לתביעה מכתב התנצלות בחתימתה בנוסח עליו הוסכם, לאחר פרסום המכתב יועבר לנאשמת כתב אישום המייחס לה עבירה של העלבת עובד ציבור ותמחק העבירה של הסתה לאלימות ועובדותיה.
בדיון בפסק דין כתבה השופטת השופטת – לילי יונג-גפר, סגנית הנשיא, "מנסיבות המקרה כפי שפורטו בכתב האישום עולה כי אף שלא קדם לו תכנון הרי שאין המדובר בפליטת פה או במשפט יחיד שנפלט ללא כוונה, כי אם בנאום חוצב להבות שהכיל מילים בוטות ופוגעות.. אין בעובדה כי הנאשמת הייתה נסערת כדי להצדיק השתלחות כה קשה בשוטרים, ודווקא מנבחרת ציבור יש לצפות לגילוי איפוק ואחריות לדברים היוצאים מפיה, ואשר תוצאותיהם עלולות להיות הרות אסון
הנאשמת תוותר על חסינותה הפרלמנטרית, תודה ותורשע על פי הודאתה בבית המשפט, והצדדים יבקשו במשותף לגזור עליה עונש של התחייבות להימנע מהעבירה המיוחסת לה למשך שנתיים וקנס של 3,000 שקלים. עוד הוסכם כי התביעה תבקש להטיל על הנאשמת גם מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים על העבירה בה הורשעה, ההגנה תהיה רשאית להתנגד לכך, ובית המשפט הוא שיחליט בעניין זה, תוך שלשני הצדדים שמורה הזכות לערער על החלטת בית המשפט.
בדיון בפסק דין כתבה השופטת השופטת – לילי יונג-גפר, סגנית הנשיא, "מנסיבות המקרה כפי שפורטו בכתב האישום עולה כי אף שלא קדם לו תכנון הרי שאין המדובר בפליטת פה או במשפט יחיד שנפלט ללא כוונה, כי אם בנאום חוצב להבות שהכיל מילים בוטות ופוגעות וחזרה עליהן בפני קהל מאזינים לא קטן ובו גם מושאי האמירות הקשות.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
הדברים נאמרו בתוככי היכל המשפט והנאשמת היא האחראית הבלעדית להם. חומרת המעשה מדברת אף היא בעד עצמה. בדברים הבוטים והקשים, שאמרה הנאשמת לקהל שנאסף סביבה ולעבר השוטרים המייצגים את המדינה בהליך מעצר בפני בית המשפט, היה משום פגיעה כפולה – בשוטרים ובציבור. בנוסף, היה בדברים גם משום פגיעה אישית קשה בשוטרים, הן במישור הרגשי של השפלתם ופגיעה בכבודם קבל עם ועדה, והן במישור נידויים החברתי ואף ביטחונם האישי, נוכח קריאת הנאשמת באזני הקהל כולו לבוא חשבון עם אותם שוטרים על בגידתם, כלשונה, בבני עמם.
אין בעובדה כי הנאשמת הייתה נסערת כדי להצדיק השתלחות כה קשה בשוטרים, ודווקא מנבחרת ציבור יש לצפות לגילוי איפוק ואחריות לדברים היוצאים מפיה, ואשר תוצאותיהם עלולות להיות הרות אסון…בטוחני כי הרשעת הנאשמת וענישתה, כמו גם הכרתה היא בפסול שבמעשים , יביאו לכך כי לא תשוב לבצע מעשה דומה, שלדבריה היא אינו משקף את דרכה. יחד עם זאת נוכח מעמדה הציבורי, המיקום וההקשר שבו נאמרו הדברים, והפרסום והתפוצה להם זכו, יש בענייננו גם משקל להרתעת הרבים ולהעברת מסר כי התנהגות מעין זו אינה לגיטימית ומקובלת, וכי מעבר לגינוייה יש לפעול להכחדתה באמצעות ענישה מוחשית ומרתיעה", כתבה השופטת, יונג-גפר.