על תביעת רשלנות רפואית

מתי נזק רפואי מוגדר כרשלנות רפואית, מה נדרש בכדי לתבוע נזיקין על רשלנות רפואית ומה נדרש להוכיח. עו"ד גליק עושה לכם מעט סדר בתביעה המורכבת.

דיני הנזיקין, ובתוכם עוולת הרשלנות, מאפשרים פיצוי גם כאשר למזיק לא הייתה כוונה לפגוע ולגרום לנזק.
הבחנה זו משמעותית ביותר כשעסקנן ברשלנות רפואית היות ובתחום הרפואה מטרת הרופא היא לסייע למטופל ואין כלל כוונה לפגוע ולגרום לנזק.

• ההחרגה מאפשרת לתבוע את המזיק, כאמור גם ללא הכוונה לגרימת הנזק

על הטוען לרשלנות רפואית חובת ההוכחה המשפטית בדבר קיומה של רשלנות רפואית. תשומת לבכם כי יש לשים לב כי הרופא אכן התרשל בתפקידו, כי נגרם נזק וכי ישנו קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק. תנאים אלה הנם תנאי סף לתביעת רשלנות רפואית.

• חוות דעת רפואית

בהגשת תביעת רשלנות רפואית יש לתמוך את הטענות באמצעות חוות דעת רפואית. ישנה חשיבות רבה בפניה לרופא מומחה שיערוך חוות דעת חזקה המדברת בעד עצמה ותשקף לבית המשפט את טענתכם לרשלנות רפואית.
קרי: חוות הדעת תלמד כי נעשתה רשלנות רפואית וכי הרופא חרג בהתנהלותו מהתנהלות הרופא הסביר.
הנזק יהיה לרוב במקרים שבהם הרופא נהג באופן שאינו סביר, היינו כאשר טעה והכל תוך חריגה מהחובות ומנורמות הטיפול המחייבות וכתוצאה מכך הסב נזק לגופו של החולה שלא היה נגרם אחרת.


בית המשפט יבחן האם בהתחשב במידע שעמד בפני הרופא בזמן אמת, הרופא פעל על פי רמת הזהירות הנדרשת מרופא סביר? או שמא לא פעל כפי המצופה מרופא סביר ובכך הוא גרם לנזק.


[dfp name="728×90" height="728" width="90"]


חובתו של הרופא מתחילה באבחון המחלה, בחירת ההליך הרפואי המתאים ביותר, מעקב אחר הטיפול והבדיקות, תשומת לב להליך להתאוששות לאחר הטיפול וכיוצ"ב.
על כל רופא חלות חובות כלפי המטופלים שלו. במקרה שחובות אלה אינן נעשות כראוי ונגרם נזק, ייתכן כי לפנינו רשלנות רפואית.

• עוולת הרשלנות המנויה

תביעת רשלנות רפואית מבוססת על עוולת הרשלנות המנויה בסעיף 35 לפקודת הנזיקין(נוסח חדש): "עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה".


בתביעות נזיקין ישנו הכלל לפיו: "המוציא מחברו, עליו הראיה". דהיינו, במידה וטוענים טענה מסוימת עלינו לבוא ולהוכיח אותה.


[dfp name="728×90" height="728" width="90"]


עלינו לבדוק כיצד היה פועל "הרופא הסביר" וזאת מאחר שהלה חב בחובת זהירות כלפי המטופל שלו.
בית המשפט יבחן האם בהתחשב במידע שעמד בפני הרופא בזמן אמת, הרופא פעל על פי רמת הזהירות הנדרשת מרופא סביר? או שמא לא פעל כפי המצופה מרופא סביר ובכך הוא גרם לנזק.
הנזק יכול לבוא לידי ביטוי במתן תרופות שגויות או אבחון שגוי, או היעדר אבחון למחלה במועד, או התמהמהות במתן טיפול, או הענקת טיפול שגוי וכיוצ"ב.

• "המוציא מחברו, עליו הראיה"

בתביעות נזיקין ישנו הכלל לפיו: "המוציא מחברו, עליו הראיה". דהיינו, במידה וטוענים טענה מסוימת עלינו לבוא ולהוכיח אותה. ברם, תשומת לבכם כי חרף הכלל הנ"ל, עדיין, לאור העובדה כי לעתים בלתי אפשרית כמעט האפשרות של שמירת כל המסמכים הדרושים ולעיתים הנ"ל כלל לא ברשותנו, נקבע כי העדר רשומות רפואיות אינו מביא בהכרח לדחיית התביעה על הסף. יתרה מכך, באחריות המוסד הרפואי לשמור את המסמכים הרלבנטיים ובאם לא ישמרו, המחדל עלול לרבוץ לפתחו של המוסד הרפואי ואף להיפוך נטל הראיה.


[dfp name="728×90" height="728" width="90"]


התחלה נכונה של הליך התביעה מחייבת קבלת ייעוץ לצורך בירור הזכויות המשפטיות, סיכויי התביעה וסכום הפיצוי אותו ניתן לקבל.
במידה והנכם זקוקים לעו"ד משרדנו ישמח לעזור. אנו נלווה אתכם מתחילת ההליך ועד סיומו, לרבות בדיקה באם האירוע מהווה רשלנות רפואית, איתור מסמכים נדרשים, הפניה לקבלת חוות דעת רפואית והכל תוך מתן טיפול משפטי ראוי בהתאם.

אין באמור לעיל להוות תחליף לקבלת ייעוץ משפטי.

״לאמת יש רק צד אחד והיא יצאה לאור היום״

|