בשבוע שעבר השתתפתי בכנס רפואי בנושא תזונה דלת-פחמימות. בכנס זכיתי לשוחח עם מדענים וסופרים ברמה בינלאומית מהשורה הראשונה. שאלתי אותם לגבי ההמלצות שלהם לפציינטים בטיפולם. לכל אחד ואחת היו המלצות שונות לגבי מאכלים ספציפיים שהם ממליצים או לא למטופלים.
כמעט בכל יום שולחים לי פרסום אחר על שיטה או מאכל שממליצים עליהם בחום, או קוטלים אותם לגמרי. אם כך, מה נכון? עם גלוטן או בלי? מוצרי חלב כן או לא? איזה לחם מומלץ? לקוחות מגיעים אליי מבולבלים לגמרי, ובצדק.
בואו נסתכל על המשותף בין כל השיטות וההמלצות במקום ההבדלים – לכולם המלצה משותפת אחת – להפחית כמה שניתן או להימנע מצריכת סוכר, קמח לבן ומאכלים היפר-מעובדים. זאת ההמלצה שהכי קשה לשמור עליה אבל היא החשובה ביותר מכל ההמלצות האחרות. מאכלים אלו גורמים לאנשים לרצות עוד ועוד, מאכלים אלו משבשים את מנגנון הרעב והשובע וגם חוטפים את בלוטות הטעם, כך שהאוכל הטבעי והבריא נהיה הרבה פחות טעים. הם גורמים ליותר השמנה לכל קלוריה וגורמים להרבה מחלות חשוכות מרפא.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
כיצד להתייחס לכל יתר ההמלצות? ברגע שמפסיקים לצרוך מאכלים שממסכים את התגובה הטבעית לאוכל, התגובה הטבעית לאוכל חוזרת ואפשר להתחיל להקשיב לגוף, הוא יגיד מה טוב לו. מטבעונות ועד לתזונה דלת-פחמימות, יש מי שטוב לו עם השיטה, ומי שזה לא מתאים לו. כאשר אוכלים הרבה סוכר, קמח לבן ואוכל מעובד , קשה מאוד ולהבחין. המאכלים האלו משבשים את המסרים שהגוף מוסר דווקא בגלל שהם מהונדסים במיוחד כדי שנרצה ממנו עוד ועוד.
הטיפי מציפי – תנסו את זה בעצמכם. אם נמנעים מסוכר במשך שלושים יום ומקפידים לאכול אוכל אמיתי, אוכל שהבורא והטבע התכוונו שנאכל, (בין אם הוא מן החי או מן הצומח), הגוף יתחיל לאמר מה טוב לו ומה לא. אחרי כשבועיים, אוכל אמיתי כמו סלט נהיה טעים ממש ולרוב מתחילים לרדת במשקל. אחרי חודש, שמים לב שהמחשבה חדה יותר, יש יותר אנרגיה והאוכל ההיפר-טעים והיפר-מעובד נהיה פחות מושך.
ציפי ליבנה, אחות מוסמכת, יוצרת שיטת היעד, עורכת תכנית "משקל בריא וראש חופשי" ליחידים, זוגות וקבוצות
טל: 055-6644854. היכנסו לאתר zlivneh.com