ב- 11/4/2016 עבר תיקון חשוב (תיקון מס' 18) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב- 1962.. מדובר בתיקון רחב היקף המתקן עניינים רבים בחוק, בעיקר בנוגע לאפוטרופוסות ולחלופות לה.
התיקון מביא עמו בשורה משמעותית לאנשים עם מוגבלות ולחברה כולה ומאפשר לאנשים עם מוגבלות להחליט על חייהם, לבחור, לטעות וללמוד מטעויות.
על פי התיקון, לא ימונה לאדם אפוטרופוס אם ישנן חלופות המגבילות פחות את עצמאותו. עקרון זה תואם את מנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות.
במרכז השינוי – יצירת מנגנון משפטי למתן ייפוי כוח מתמשך ומתן הנחיות של אדם, מה ייעשה ברכושו וכיצד יטופלו ענייניו, לרבות הנחיות לטיפול רפואי בגופו – בשעה שלא יהיה מסוגל לקבל החלטות אלה בעצמו. זאת, על מנת לכבד ולממש את רצונו גם בשעה שלא יוכל עוד להביע אותו בעצמו.
• הרחבת הפיקוח וקביעת הכללים למינוי אפטרופוסים
תיקון החוק קובע גם עקרונות ודרכי פעולה לאפוטרופוסים ומדגיש כי תפקיד האפוטרופוס לשמוע את דעתו של האדם ולסייע לו במימוש רצונותיו, למסור לו מידע על ענייניו ולשתפו בקבלת החלטות הנוגעות לו, ככל הניתן.
בין השאר תיקון החוק מרחיב את מערך הפיקוח ואת סמכויותיהם של המפקחים באפוטרופוס הכללי וקובע עקרונות וכללים למינוי אפוטרופוסים. בהתאם לעקרונות אלה על בית המשפט השוקל מינוי אפוטרופוס לאדם, לבחון את כל החלופות האפשריות, לרבות תומך בקבלת החלטות.
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תוקן תיקון נרחב, ונוספו לחוק חלופות מלבד אפוטרופסות כדי לאפשר לאדם לממש את רצונו ובחירותיו, באופן התואם את עקרונות זכויות האדם.
במשך שנים המצב המשפטי בישראל, היה דיכוטומי: שחור או לבן. ברגע אחד יכול כל אדם חופשי להפוך מיישות סוברנית לקבל כל החלטה הקשורה בחייה, ל"חסוי", אשר מונה אפוטרופוס על גופו ועל רכושו.
לצד קביעת כללים ונורמות משפטיות ביחס לחובות וזכויות הורים ביחס לילדיהם הקטינים, עוסק חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (שחוקק ב- 1962) בהגנה ושמירה על זכויות של "חסויים"; בין היתר, לפי סעיף 33(א)(4) – בית המשפט רשאי למנות אפוטרופוס: "לאדם אחר שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לעניניו, כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו;".
• כיצד ממנים אפוטרופוס
בפועל, הפרוצדורה פשוטה למדי. בתי המשפט נסמכים על תעודה רפואית שבאמצעותה רופא מחווה את דעתו האם הנבדק נזקק לאפוטרופוס. בטופס המפורסם ע"י משרד הרווחה, שתי רובריקות בהן מסמן הרופא, האחת האם הנבדק מסוגל להביע דעתו בעניין מינוי אפוטרופוס – כן או לא; והשנייה, האם מסוגל להופיע בבית משפט- כן או לא. וכך, בתיקים רבים מוציא בית המשפט צו זמני למינוי אפוטרופוס אף מבלי לראות את החסוי, ובאבחת חרב – משנה את מעמדו המשפטי, תוך ביטול כמעט מוחלט של רצונו. לצורך מתן צו למינוי אפוטרופוס קבוע, מסמיך בית המשפט את פקידות הסעד לבחון את עובדות המקרה מקרוב, ואף אז – הנטייה היא להסתמך על חוות דעתה המובאת בתסקיר כתוב.
התיקון לחוק מאפשר למעשה לאדם לתכנן את עתידו ולמנות, באמצעות "ייפוי כוח מתמשך", אדם אחר שיהיה מוסמך לפעול ולהחליטט בענייניו, ככל שיגיע למצב שבו לא יהיה מסוגל עוד לקבל החלטות בכוחות עצמו.
באופן תדיר, מגישי הבקשות למינוי אפוטרופוס הם יורשים עתידיים הפונים לבית המשפט בעיקר לצורך הגנה על רכוש החסוי, ולאו דווקא מתוך דאגה ורצון להגן עליו בתום לב. כיוון שהשיטה במשפט הישראלי הינה שיטה , הרי שבית המשפט ניזון מפי הצדדים (ואינו חוקר את עובדות המקרה כבשיטה האינקוויזיטורית). וכך, בעלי הדין יכולים להיות ילדיו של החסוי או קרובים אחרים; כאשר, לא פעם עותר מי מהם אך ורק לצורך קידום האינטרס האישי שלו;
• הסמכת מיפה כוח
כיצד אפוא יכול אדם, עובר לתיקון החוק, להביע רצונו מה ייעשה בגופו וברכושו, אם חלילה יתדרדר מצבו הנפשי או הקוגניטיבי והוא לא יהיה מסוגל להביע עוד את רצונו ולקבל החלטות בעצמו ? ניתן היה לשער כי אמצעי משפטי אפשרי לכך הינו – צוואה.
תכליתו של מוסד הצוואה היא כיבוד רצון המצווה למה שייעשה ברכושו; אלא שהפסיקה פירשה את הוראות חוק הירושה, כך שאדם אינו יכול לערבב בין ממדי הזמן – בין תקופת חייו לבין התקופה לאחר מותו .
וכך, כבר לפני שנים התעורר הצורך שאדם יהיה זכאי להסמיך "מיופה כח" במקרים של אשפוזים רפואיים או ליתן "הוראות מקדימות" לטיפול בו בשעה שכבר לא יוכל לעשות כן. הבעת רצונו של אדם, לאופן הטיפול או לזהות מי שיטפל בו במצבים רעועים פיזית, נפשית או קוגניטיבית ידועה בכינוייה: "צוואה בחיים".
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
התיקון לחוק מאפשר למעשה לאדם לתכנן את עתידו ולמנות, באמצעות "ייפוי כוח מתמשך", אדם אחר שיהיה מוסמך לפעול ולהחליט בענייניו, ככל שיגיע למצב שבו לא יהיה מסוגל עוד לקבל החלטות בכוחות עצמו. כאשר הממנה יוכל לצייד את המחזיק בייפוי הכוח, ב"הנחיות מקדימות" אשר יהיו נר לרגליו וינחו אותו כיצד לפעול לכשייכנס המינוי לתוקף. כמו כן, מוצע כי כל אדם יהיה זכאי להשאיר "הנחיות מקדימות" (גם אם אינו מקנה יפוי כח) למקרה שימונה לו אפוטרופוס לפי שיקול דעת בית המשפט, ובהן אף התייחסות לזהות האפוטרופוס שימונה.
• עקרון ההחלטה העצמאית וכיבוד רצונו של האדם
המטרה היא להביא לידי ביטוי את עקרון ההחלטה העצמאית וכיבוד רצונו של האדם. כאשר על – פי התיקון, יחויב בית המשפט לשקול את האמצעי המשפטי הפחות מגביל, ויימנע ממינוי אפוטרופוס, ככל שניתן לשמור על טובתו וזכויותיו של אדם בדרך שפוגעת פחות בחירותו ובזכויותיו. התיקון אף מבקש להגשים את העקרון של שמירת האוטונומיה של החסוי. כך שתישמר ככל שניתן עצמאותו של אדם ואפשרותו להיות מעורב בחיים חברתיים ולשמור על תרבותו ואורחותיו.
כשנה וחצי התגלגל התיקון בגלגלי הרשות המחוקקת, ולמרבה המזל בא לעולם. הוראות מפורטות חוקקו לצורך מינוי מיופה כוח ומתן
• "ייפוי כוח מתמשך"
ייפוי הכוח המתמשך ייחתם בפני עורכי דין שיוסמכו במיוחד לשם כך, עפ"י טופס שייקבע בתקנות. הפקדה של ייפוי הכוח המתמשך אצל האפוטרופוס הכללי תהא דרושה כתנאי מוקדם לשם מתן תוקף, והיא אף תבטיח כי לא ימונה אפוטרופוס לאדם שהביע את רצונו בייפוי כוח מתמשך. בעניינים אישיים, ייכנס ייפוי הכוח לתוקף לאחר שאדם חדל להיות "מסוגל להבין בדבר", ואילו בענייני רכוש יוכל הממנה להסמיך את מיופה כוחו לטפל ברכושו אף קודם לכן. כאשר, סמכות בית המשפט לבטל יפוי כוח מתמשך הוגבלה לאחד משלושה מקרים: מיופה הכוח לא מפעיל סמכויותיו כראוי ונגרמת לממנה פגיעה של ממש; ייפוי הכוח ניתן כתוצאה ממרמה, מניצול או מהפעלת לחץ או השפעה בלתי הוגנת; אין די בייפוי הכוח ויש למנות אפוטרופוס שידאג לענייניו של הממנה.
ממנה רשאי לתת בייפוי כוח מתמשך "הנחיות מקדימות למיופה כוח", בהן יפרט את רצונו לגבי החלטות עתידיות שיתקבלו בשמו או פעולות שיינקטו בשמו על ידי מיופה הכוח.
נוסף לכל זאת, הוגבל שיקול דעת בית המשפט במינוי אפוטרופוס לבגיר. ובין היתר נקבע ברחל בתך הקטנה כי "לא יוסמך האפוטרופוס לקבל החלטה בשמו של אדם בניגוד לרצונו". החוק מנחה את בית המשפט לשקול את האמצעי שפגיעתו פחותה בעת המינוי, לצמצם ככל שניתן את היקף המינוי ולהגדירו לפי נושאים ואת תקופת המינוי לטווח זמן מוגדר. כמו כן, עוגנה האפשרות החוקית לכל אדם לתת הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס, ולהפקידן בידי האפוטרופוס הכללי.