רכבת העמק – גרסת מגדל העמק

טוביה גפן ממגדל העמק היה שוטר שנים ארוכות ולאחר שהשתחרר מהשירות החל לעסוק בתיירות ולחקור. המשימה הראשונה שלו הייתה לחקור את רכבת העמק מהזווית של העיר מגדל העמק וממצאיו מרתקים

הכול התחיל לפני כארבע שנים, כשקבוצת אנשי חינוך מהדרום סיירו בעמק יזרעאל ונצרת. בשעות הצהריים היה האוטובוס בדרכו לנצרת מכיוון צומת נהלל, "בצומת הרמזורים הנהג פשוט התבלבל, ובמקום להמשיך ישר – הוא פנה ימינה, לכיוון מגדל העמק" נזכר השבוע טוביה גפן, תושב מגדל העמק, גמלאי משטרת ישראל שעוסק בין היתר גם בהדרכת טיולים.
"הייתי עסוק בהדרכה וכשהבחנתי בטעות של הנהג, זה היה כבר מאוחר מדי. מגדל העמק בכלל לא הייתה בתכנית ההדרכה ולא חלק מהמסלול אלא שבגלל הטעות הזו, התחלתי לספר להם על הישוב שדרכו אנחנו עוברים".
ההסבר היה קצר ותמציתי, ולא שונה ממה שניתן למצוא באינטרנט או באתר הרשות המקומית. "ידעתי כמובן לספר להם שהעיר עלתה לראשונה על הקרקע ב-1953, שזו הייתה עיירת עולים שבמהלך השנים התפתחה וקיבלה מעמד של עיר – וזהו.


[dfp name="728×90" height="728" width="90"]


חשבתי שזה מספיק". אלא שקבוצת המטיילים חשבו אחרת והעלו בפני טוביה שאלות ובקשות להסברים נוספים. "האמת לא ממש ידעתי מה לענות להם. איכשהו מצאתי הסבר מאולתר, אבל יצאתי משם בתחושה של אי נעימות ושאני חייב לעשות משהו, שהרי בסופו של דבר אני ומשפחתי חיים כאן, מגדל העמק זה הבית שלי".

• דרוש צוות מחקר

תחושת האי נוחות ליוותה את גפן עד שהגיע לביתו בשעות הערב והוא החליט מיד לעשות משהו בנידון. הוא גייס חבר שעוסק בגיאוגרפיה והיסטוריה וסטודנטית שמתמחה בתחום, ובפגישה שהתקיימה כבר ביום למחרת נרקם לראשונה הרעיון – עבודת מחקר על מגדל העמק.
"זה היה מוזר. שני השותפים שגייסתי, מירב כהן ורונן קיטו, אינם תושבי האזור ענו לי במילים פשוטות, 'זה נחוץ לכולם' – ממחנכי כיתות, הורים ומדריכי טיולים ועד לתלמידי העיר ועד לאחרון התושבים בעיר ובסביבה.
לא תהיה חלק מהמקום שבו אתה גר אם לא תדע איפה אתה חי ומה היה כאן לפניך. לא בטוח שמישהו חשב אי פעם שיש לזה חשיבות". השלושה החלו לחפש ולאתר חומרים הקשורים לעיר ולסביבה. אתרי אינטרנט, כיתות רגליים באין ספור ספריות, ארכיונים מאובקים בארץ ובחו"ל, חיטוט באוספים ומוזיאונים.

"הנושא של רכבת העמק מאוד משך אותי", טוביה גפן
"הנושא של רכבת העמק מאוד משך אותי", טוביה גפן

"בשלב מסוים התחלנו לראיין אנשים, כאלו שחשבנו שיוכלו לספר את מה שאף אחד לא שאל מעולם. ודי מהר התחלנו להבין, שאם מחפשים ומתעקשים – יש תוצאות" נזכר השבוע גפן.
"וכשמחפשים, נוברים ומגלים תוצאות – לפעמים גם מאוד מפתיעות, מסתבר שלא רק שלא ידענו כלום, אלא שיש חשיבות ערכית לממצאים האלו. וכך, תוך כדי עבודת איסוף החומר קיבל הפרוייקט הזה את השם "בונים עתיד מאבני העבר". מלבד הממצאים ההיסטוריים, מלבד הפאזל
החדש – ישן שמרכיב את מגדל העמק, נעשתה עבודת המחקר של השלושה לחומר הדרכה בטיולים וסיורים הנערכים במגדל העמק והסביבה.

• מאלמוג'ידל למגדל העמק

הממצאים שגילו השלושה היו, בין היתר – קשורים גם למגדל העמק מתחילת דרכה ועד לשנה שבה הוכרזה כעיר ב-1988 וגם לישוב שהיה ממוקם כאן שנים רבות לפני כן.


[dfp name="728×90" height="728" width="90"]


"במהלך עבודת התחקיר, הגעתי לתושב נצרת כבן 90, שעזב בערך בגיל 23 את כפר אלמוג'ידיל (שמו של היישוב שקדם למגדל העמק) במלחמת השחרור. הוא ידע לספר היטב על הכפר, ידע לתאר היטב את תושביו ואורח החיים שהיה בו – פרטים שהשלימו עדויות ומסמכים שכבר היו בידינו אבל גם נתנו נקודת מבט חדשה על סיפורים ואגדות מוכרות ודי מסורתיות של עמק יזרעאל.
תוך כדי השיחה הוא הזכיר כמה מילים על רכבת העמק כבדרך אגב וחזר לדבר על הכפר. לא הבנתי את הקשר בין הסיפור שלו ולבין רכבת העמק. בחוצפתי, הפסקתי את שטף הדיבור שלו וביקשתי שימשיך לספר על רכבת העמק. האמת – כאן כבר זה בא מתוך סקרנות אישית מאוד, בלי קשר לעבודת המחקר הזו. הנושא של רכבת העמק מאוד משך אותי כבר מזמן".

• רכבת העמק – הזווית של מגדל העמק

בשנת 1926 הגיעו ראשוני המתיישבים לאדמות ורקני (כפר ברוך) ובנו את צריפיהם במרחק של כקילומטר וחצי ממסילת הרכבת. בתחילה, סרבו השלטונות והנהלת התחבורה המנדטוריים להקים תחנה רשמית במקום. הסיבות היו חוסר בתקציב, היעדר מקור מים לקטרי הקיטור של אותם ימים וסיבה אחרונה הייתה שבמרחק של 5 ק"מ כבר פעלה תחנה ותיקה יותר שבה היה גם באר מים וגם מקום לתיקונים קלים ברכבת – תחנת א-שמאם, היא כפר יהושע.
לבסוף התרצו הבריטים והכירו בקטע מסילה קטן כתחנת הרכבת של כפר ברוך. הם לא עשו כלום כדי לארגן את התחנה כראוי, המסילה לא פוצלה למסילת משנה כמו בתחנות אחרות, רציף לא הוקם וגם כרטיסי נסיעה לא נמכרו שם.
רק מבנה עלוב וקטן לצד המסילה – כך נראתה תחנת הרכבת של כפר ברוך. התחנה הזו שימשה בעיקר את תושבי כפר ברוך, יפיע, מעלול ואל-מוג'ידיל שתושביו הגיעו לתחנת הרכבת באמצעות חמורים ופרדות כאמצעי תחבורה מאולתר.

 רכבת העמק - תמונת ארכיון צילום: האוסף הלאומי
רכבת העמק – תמונת ארכיון
צילום: האוסף הלאומי

• התחנה הפיראטית של תושבי אלמוג'ידיל

אבל תושבי אלמוג'ידיל לא הסתפקו רק בתחנת הרכבת של "כפר ברוך". היות ולחלקם היו שטחי חקלאות בבעלותם שהשתרעו בעמק יזרעאל, ובסמוך למסילת הרכבת – עד לכפר קטן בשם "טרבנה" שהיה ממוקם קילומטרים ספורים מעפולה, ליד המסילה ובלבו של העמק, הם ביקשו לקצר את הדרך לרכבת ומצאו פתרון – הקמת תחנה פיראטית, לא מוכרזת וללא כל אישור משלטונות המנדט.
עובדי האדמה היו מרכזים את התוצרת החקלאית שלהם בקטע שליד המסילה, ומדי פעם, באופן לא קבוע, היו משלמים "בקשיש" לנהג הקטר ברכבת, והיו מעמיסים את התוצרת לרכבת, שהמשיכה בדרכה. המקום, כאמור לא הוכר באופן רשמי כתחנת רכבת אבל זכתה לכינוי בפי החקלאים והתושבים שבסביבה "תחנת אלמוג'ידיל" שדרך העפר שהובילה אליה נרשמה במפות המנדטוריות, "ויה אלמוג'ידיל". בימים אלה, 64 שנים אחרי שהפסיקה לדהור, מסיימת חברת 'נתיבי ישראל' את מסילת רכבת העמק החדשה הבנויה ברובה לאורך אותו תוואי היסטורי.
אפילו התחנות יישאו את אותן שמות מלבד התחנה הפירטית הקטנה באלמוג'דיל, שם, ממש במקום שבו נשקה "ויה אלמוג'דיל" למסילה הצרה, ההיסטורית – מתעקלת המסילה החדשה מערבה, מטפסת במתינות על הגשר שיוביל אותה לתחנת "מגדל העמק-כפר ברוך".
עוד כתבות שאולי יעניינו אותך:

טיול כחול בשבת: אל פריחת התורמוסים בשיאה

|

ברוח האביב: סיור מסביב למסילה – לאורכה ולעומקה של רכבת העמק

|