כשהגלים מתחזקים החזקים מתגלים, המשפט הזה מלווה אותי בכניסה לגן מתקני כושר בגניגר בו אני מאמנת. גן מתקנים מאובזר ע"ש החייל שחר דאובר ז"ל.
המשפט מהדהד לי בראש עוד שעות אחרי האימון ומידי פעם עולה לי שוב לראש במהלך ריצה.
המשפט לקוח מהאמרות המפורסמות של צה"ל, אמרות צבאיות שטבועות ומלוות אותנו מתקופת הצבא ומקבלות משמעות גם באזרחות. המשפט לקוח מהשייטת, לוחמי השייטת שנלחמים בגלים, מצד אחד איתני הטבע הסוערים ומצד שני הגלים הפנימיים, העייפות, געגוע, מצב רוח. ועכשיו נקביל את המשפט לחיי הרץ המתאמן שהציב לעצמו יעדי ריצה למרחקים ארוכים והוא מתקדם לעבר היעד, נלחם בשדים והרוחות הפנימיים שיושבים על הכתף הימנית ומציקים..אני עייף מידי, רעב מידי, כואבת לי הברך, אין לי כוח ומצד שני על כתף שמאל.. תנאים חיצוניים שמאיימים על קיום האימון, מזג אוויר חם, קר, רוחות וגשם.
השבוע, התעוררתי בארבע וחצי בבוקר לאמן קבוצת ריצה שמתחילה בחמש ועשרים. כל הלילה הרוח שרקה בחלון ביתי, צירי דלת חדר השינה נפתחו ונסגרו, מרחוק נשמעו קולות של חפצים עפים באוויר ובהחלט מחשבה אחת בראשי, החורף מגיע.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
התלבשתי, התעטפתי היטב ויצאתי, היה לי קר ולמתאמנים היה קר. עדיין שעות של עלטה וחשכה והמחשבה בראשם מה לעזאזל איבדתי כאן..
נכנסים לקצב האימון, מתחילים עם ריצת חימום והרוח בפנים, השפתיים יבשות והאף מתחיל לנזול. בראש חולפת בי מחשבה על מתאמנים שלי לחצי מרתון ומרתון שלם ששלחתי לרוץ עם תכנית אימונים "מפנקת" כלומר אימון איכות עצים.
אותם מתאמנים לא נמצאים במסגרת אימון עם מאמן צמוד, הם החליטו להתאמן לבד, ללא קבוצה, כמובן עם הכוונה צמודה. המשותף לאנשים האלה הוא יכולת ההתמדה, נחישות וכוח רצון אדיר לסלק מכשולים ולהתמקד במטרה. אלה האנשים שתרצו שיהיו בסביבתכם, אלה האנשים מהם ניתן ללמוד, להתפתח ולהצליח. היצמדו תמיד לאנשים מעוררי השראה, בעלי אנרגיות חיוביות וטובות זה ידבק בכם. באחריות.