בימים מיוחדים, מורכבים ומאתגרים אלה, ימים בהם נלקחה רשות הדיבור ע"י האלימות, הבריונות והשנאה שמרימה ראש, צריך להשמיע גם קול אחר.
כמנכ"לית המכללה הטכנולוגית נוף הגליל אני רואה במכללה, אי של יציבות וגשר על המים הסוערים בחברה הישראלית. אני מבקשת דווקא בימי הלחימה הזו, ימים בהם המחלוקות והזעם מקבלים תהודה, לדבר על האופי המיוחד של המכללה שלנו.
המכללה הטכנולוגית נוף הגליל היא מקרוקוסמוס של החברה הישראלית, מיום היווסדה הייתה לעוגן ולאבן שואבת למאות סטודנטיות וסטודנטים מהפסיפס הישראלי, יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, עולים חדשים וותיקים, בני הכפר ובני העיר; כולם כולם, פעלו בהרמוניה מוחלטת בכל התקופות גם הקשות ביותר.
מארג המרצות והמרצים כמוהו כמארג הסטודנטים והסטודנטיות, עמד במבחני הזמן, ואני מאמינה ובטוחה כי גם בימים מורכבים אלה נהיה סלע איתן של שפיות, של כבוד ושל הערכה הדדית. נהיה האי היציב של האנשים האחראים, הרואים בקמפוס המכללה את המקום הבטוח, המזמן כבוד ומכיל את השונות.
• "ביחד נמשיך לשמור על הגשר היצוק שלנו"
מתוך כבוד ואחריות לכלל הסטודנטים, המכללה מעניקה שוויון לימודי מוחלט לכל באיה, מערך תומך ומשמעותי לכולם, פרוש במכללה שתי וערב, וזאת על מנת להעניק מענה מיידי ואיכותי לצרכי הסטודנטים והמרצים.
הסטודנטים במכללה לומדים, רוכשים מקצוע לחיים, שואפים גבוה, מכוונים להישגים, הפוליטיקה איננה חלק מתוכנית הלימוד.
כמי שמחנכים בפועל, בדוגמה האישית לסובלנות הדדית, אנו המודל לסטודנטיות ולסטודנטים שלנו, והמסר הוא : מותר לחלוק, אפשר לא להסכים, מותר להתווכח ולבטא עמדות, אך הכל יכול להתקיים בתנאי אחד והוא שיח מכבד. אין סובלנות לאלימות.
אני קוראת לכם סגל המרצים והמרצות, הסטודנטים והסטודנטיות להיות חלק מהכוחות הממתנים בקהילות אליהם אתם שייכים וברשתות החברתיות. החברה הישראלית נמצאת בעוד אחד מרגעיה המאתגרים. ביחד נתמודד עם האתגר, ביחד נתגבר עליו, ביחד נמשיך לשמור על הגשר היצוק שלנו מעל למים הסוערים.