פסנתרנית בנשמה

טטיאנה סנין, דיירת בבית הסיעודי "אור העמק" במזרע חזרה השבוע לנגן בקונצרט לדיירים לכבוד יום המוזיקה העולמי. זה היה מרגש במיוחד מאחר והיא לא ניגנה יותר משלושים שנה בשל ארוע מוחי. סנין: "המוסיקה עבורי היא החיים. זה מרגש מאוד לחזור ולנגן במקום הנפלא הזה". צילום: "עמל ומעבר"

ביום שני השבוע, לרגל יום המוסיקה העולמי, התאספו דיירי בית האבות "אור העמק" מרשת עמל ומעבר בלובי של בית האבות שבקיבוץ מזרע ונהנו מקונצרט מיוחד שניגנה עבורם הדיירת טטאינה סנין. בקונצרט המוסיקלי לדיירים וצוות הבית, היא ניגנה יצירות שביצעה בעבר ועדיין זוכרת היטב: "התאמנתי הרבה לקראת הקונצרט ואני מאוד מתרגשת להופיע שוב בפני קהל".
הקונצרט היה מרגש במיוחד מאחר וטטיאנה סנין בת ה- 83 עברה אירוע מוחי בגיל 52, שלאחריו הפסיקה לנגן למשך שנים רבות עד שהגיעה בשנת 2019 לבית האבות, שם ניצב פסנתר להנאת הדיירים: "הפיזיותרפיה שאני מקבלת בבית האבות עזרה לי לחזור לנגינה", היא מספרת "גם הנגינה עצמה השתפרה וגם היא משפרת את מצבי הגופני והנפשי. המוסיקה עבורי היא החיים, אני שמחה מאוד שהגעתי למקום שמאפשר לי לנגן. בכל פעם שאני מנגנת בלובי של בית האבות, מתאספים סביבי דיירים, צוות ומשפחות שנהנים מהנגינה".
סנין נולדה ברסטוב נה- דונו שברוסיה. היא עלתה בשנת 1996 לישראל והתגוררה בנוף הגליל. "הרומן שלי עם המוסיקה החל כבר כשהייתי פעוטה בת שנתיים- שלוש, אימי הייתה זמרת ופסנתרנית והנחילה לי את האהבה למוסיקה בכלל ולפסנתר בפרט", היא ממשיכה לספר. "המשכתי ללמוד ולהשתפר בנגינה, למדתי באקדמיה למוסיקה ועבדתי כמורה לפסנתר וכפסנתרנית בתזמורת. במקביל ניגנתי על כלי נגינה נוספים כמו כינור וויולה. לימים נישאתי לארנסט, זמר במקצועו ושנינו הופענו יחד- אני ליוויתי את שירתו בפסנתר. זה מרגש מאוד לחזור ולנגן במקום הנפלא הזה".