הילדים ובני הנוער המתחנכים במערכת החינוך בישראל ממתינים מדי שנה בציפייה דרוכה לחודש יולי בכדי לצאת ולבלות בחופי הים, בבריכות וכמובן בהיצמדות אינסופית לאייפון ולאפליקציות הפייסבוק, האינסטגרם והוואטס-אפ. אבל יש ילדים ובני נוער שבוחרים לשוב גם במהלך החופשה לבית הספר, אבל לטובת מטרות אחרות, ערכיות, וראויות לכל הערכה. כאלה הם האחים קורן ואוריה קרילקר, במקור מעפולה, וכיום מתגוררים בקיבוץ מרחביה.
קורן, בן 12, סיים לפני כחודשיים את לימודיו בבית הספר היסודי "גוונים" בעפולה, אחרי שש שנות לימוד רצופות. אחותו, אוריה, תעלה לכיתה ד' בבית הספר. למרות המרחק הפיזי מבית הספר, המשפחה העדיפה כי היא תמשיך ללמוד בבית הספר. השניים משכימים קום מדי יום ביומו ומתייצבים בבית הספר בשעה שבע וחצי בבוקר- בדיוק של שעון שוויצרי. את היום הם מסיימים בסביבות השעה שתיים- שלוש בצהריים, לא לפני שהם מסיימים את כל המשימות שמטיל עליהם אב הבית החביב של בית הספר, אפרים שלום.
• "אין לנו תחושת עייפות או שחיקה. אנחנו נכנסים מדי יום לבית הספר עם חיוך גדול"
לאורך השנה יצאו השניים למספר חופשות, כשהם מודיעים מראש לשלום על היעדרותם הצפויה. לדברי השניים, במהלך החופשות הם כבר מגלים סימני געגוע לבית הספר ולרצון של לתרום ולתת מעצמם.
"אנחנו מתנדבים מדי שנה בבית הספר לאורך החופש הגדול", סיפרו השניים, "זה כיף גדול עבורנו. אנחנו רואים את זה בתרומה ונתניה לקהילת הבית הספר שכל הזמן מנסה לקדם אותנו ואת חברינו לספסל הלימודים. אנחנו יודעים שיש ילדים שמעדיפים להתעורר מאוחר ולבלות עד שעה מאוחרת, אבל אנחנו בחרנו להגיע מדי יום לתרום את חלקנו לבית הספר ותמיד אנחנו מוצאים גם זמן לכייף ולהינות. לאורך החופשה צבענו כיתות ומבנים, סידרנו כסאות, שולחנות, זרקנו אשפה, עשינו סדר בחדרים, פרקנו ציוד, סייענו למורות ועזרנו בכל מה שהתבקשנו לעשות על ידי אפרים אב הבית. את הכול עשינו כמובן בשמחה, ומתוך ידיעה זה עבור בית הספר שאותו אנחנו כל כך אוהבים".
במהלך השנה המליצו שני האחים לחבריהם ולחברותיהם להצטרף אליהם לפעילות בבית הספר, אך רובם התייאשו אחרי יום או יומיים והעדיפו לשוב למסכים המרצדים, "אני מקבל את זה שיש ילדים שמעדיפים לבלות כל היום", אומר קורן, "בכל זאת כל השנה מחכים לחופשה הגדולה. אני לעומת זאת מרגיש טוב מאוד עם התרומה שלי ושל אחותי לבית הספר וכמובן שנעשה זאת גם בעתיד, למרות שבשנה הבאה כבר לא אלמד פה. אין לנו תחושת עייפות או שחיקה ואנחנו נכנסים מדי יום לבית הספר עם חיוך גדול. יש לנו דחיפה גדולה גם הבית והמשפחה שתומכת בנו ומחזקת את ידינו על תרומתנו", סיכם קורן.
אפרים שלום, אב הבית של בית הספר סיפר השבוע על תרומתם של השניים ואמר: "לאורך השנים אנו קולטים כל הזמן תלמידים שמגיעים ומתנדבים בבית הספר, אבל לא נתקלתי בכל 30 שנות עבודתי במערכת בילדים כמו קורן ואוריה. הם אחראיים, יסודיים ומקפידים להשלים כל משימה שניתנת להם על הצד הטוב ביותר. מבחינתי הם ראויים לכל הערכה ואני יודע שההערכה הזו מגיעה מכל צוות בית הספר, המורים והמנהלת".
מנהלת בית הספר אילנית בן ישי הוסיפה: "לאורך חודש יולי ואוגסט הגיעו האחים מידי יום ביומו לסייע לי, למזכירת הספר ולאב הבית בכל הנדרש. גם אמם אבלין סייעה לנו בכל מה שנדרשה. ערך ההתנדבות והנתינה מובילים ומנחים את האחים מתוך אהבה ואמונה. אליהם הצטרפו אלכס, נתנאל והילאי בשמחה ויחד הם הלהיבו תלמידים נוספים לסייע ולראות את ההערכות המקדימה, על מנת לפתוח את השנה על הצד הטוב ביותר. כאות הערכה בסיום חודש יולי הזמנתי את הילדים לארוחת בוקר מפנקת במיוחד תוך קיום שיחת סיכום ואות הערכה למסירותם".