רבים בישראל, כולל ראש הממשלה בנימין נתניהו, ביכו בימים האחרונים את מותו של הרב ישעיהו הבר, מייסד הארגון "מתנת חיים" שמאחוריו מאות תרומות כליה אלטרואיסטיות. הרב הבר נפטר מנגיף הקורונה, לאחר שלקה במחלה לפני מספר שבועות.
חווה גוטהייט, תושבת עפולה, שזכתה אף היא לתרומת כליה בסיוע הארגון המוערך סיפרה כי היא עדיין מתקשה לעכל את דבר מותו של הרב הבר, למרות שחלפו מספר ימים מההודעה על מותו.
• "הוא נתן לי להרגיש מיד כמו משפחה"
"אני באופן אישי עברתי חמש וחצי שנים של טיפול בדיאליזה", סיפרה חווה, "עברתי החייאות והחוט שהחזיק אותי בחיים היו בעלי והילדים. מעבר לכך לא היו לי חיים. המשפחה התחילה לנסות התרמות. בני מתן היה בן 16 והעלה למחשב והיוטיוב סרטינים וכתבות עליי . חבר שעבר השתלה, התקשר אליי מבלינסון ממיטת חוליו ואמר חוה: את מתקשרת עכשיו!! שאלתי אותו למי? הוא אמר לי ׳פגשתי כאן רב בבלינסון, שמו הרב הבר. תתקשרי, דיברתי איתו עלייך וזה המספר׳. לאחר כשבוע בזמן ייאוש ובאמצע טיפול דיאליזה שלחתי לרב הבר מייל כי התביישתי ואיבדתי תקווה: במכתב כתבתי לו: "כבוד הרב הבר בבקשה תצילו אותי. שלחתי גם קישור לכתבה עליי בערוץ 10 וכתבות נוספות. באחד מימי הדיאליזה שלי בני מתן התקשר בלחץ: ׳אמא התקשר אליי בחור דתי ורצה אותך. אמר שיש לו כליה בשבילך. נתתי לו את מספר הטלפון שלך. ניתקתי את השיחה ממתן וקבלתי שיחה מכבוד הרב הבר שהחמיא למתן על השיחה איתו. הוא אמר שיש לו תורם ויש עוד אחד מסוג הדם שלי שהוא בעדיפות עליי, אבל הראשון עשה בדיקות ויש לו נוגדנים בגוף שמונעים ממנו לעשות השתלה.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
"הרב הבר: ׳תתחילי בבדיקות ותחכי. יתקשרו אלייך מבלינסון בימים הקרובים. אותם ימים הרגישו שנים. כשהגיע הטלפון המיוחל מבלינסון קפאתי ליומיים. לא ראיתי את הרב הבר – הכל היה בשיחות טלפוניות. איש שיחה חביב, חמים ומרגש כאילו מכירים שנים. כאילו משפחה. כך גם הייתה רחל רעייתו שהייתה יד ימינו וחצי של ליבו. צדיקה בדיוק כמוהו. את כבוד הרב ראיתי לראשונה בבוקר יום ההשתלה יחד עם רחל רעייתו. הוא איחל ופילל להצלחת הניתוח ונתן הרגשה חמימה ומרגיעה".
• "לא תיארתי שה׳ ייקח לנו את הרב הבר"
אט אט חווה התאוששה וכיום היא מנהלת חיים נורמטיביים- בזכות התרומה מצילת החיים.
"במשך האשפוז של הרב הבר הייתי במתח נוראי", הוסיפה חווה, "אני והתורם היינו בקשר על בסיס יום יומי. הייתי בקשר טלפוני עם בנו. כשתרמו לו פלסמה הלב שלי היה מלא אושר וידיעה כאילו הצלחנו! מעכשיו תתחיל ההחלמה. הלב טעה והלב בכה. לא תיארתי שה' ייקח לנו אותו בזמן הזה. מאותו הלילה בו נפטר הרב אני לא נרדמת. עוד בליל פטירתו הייתי בוכייה כאילו איבדתי שוב את אבי שנפטר בגיל 40 מאותה מחלה ארורה (אי ספיקת כליות, דיאליזה ומוות). אני תודה לאל לא הגעתי למוות כי נתקלתי במקרה ברב הבר. מאז ההשתלה זכיתי להיות בחתונת בני ולבלות עם נכדי בן 3 וחצי. נזכור לעולם שהרב החיה אנשים לחיים חדשים שלא העזו לחלום. אני עדיין בוכייה לפעמים. הוא חסר לי.
הוא המלאך הקטן שישב לי על הכתף ולחש הכל יהיה טוב. אני מרגישה מרוסקת וחוסר כל ושהוא בגופי", סיכמה בעצב חווה.