דוקטור ביטאו מעפולה הוכיח ביום שישי האחרון שאין דבר העומד כנגד הרצון לאחר שסיים בהצלחה את מסלול ה"ישראמן" המאתגר שכולל שחייה של 4 קילומטר, רכיבה לאורך 180 קילומטר וריצת מרתון של 42.2 ק"מ.
ביטאו, בן 47, נשוי לתמר ואב לדניאל, עמית, איתי, ענהאל ואביגיל. ב-25 השנים האחרונות הוא משרת במשטרת ישראל.
החיידק הספורטיבי החל לקנן בגופו בהיותו חייל במג"ב ובהמשך בשירות קבע, "בשנות העשרים המאוחרות לחיי הבנתי שאני טוב בכל מה שקשור לריצה", סיפר ביטאו, "התחלתי בריצות של 5 ועשרה קילומטר ובהמשך התקדמתי לחצי מרתון שאותו רצתי לבד, בלי תוכנית אימונים מתבקשת", הוא מוסיף בחיוך.
לפני כשמונה שנים הוא החל להתאמן תחת הדרכתו של ניב אדרי, טריאתלט ומאמן ריצה וכושר גופני בבירת העמק שהפך עבורו מיד למנטור מקצועי וחבר אמת. בשנת -2013 רץ ביטאו כבר בצורה מקצועית חצי מרתון בעמק המעיינות וזכה לשיפור של קרוב ל-20 דקות- לעומת התקופה שרץ באופן חובבני.
• "לא רציתי לוותר על החלום"
החיבור לקבוצת ריצה בהדרכתו של אדרי הובילו אותו להשתפר ולהתמקצע ככל שנקפו השנים וזה כלל השתתפות במרתונים בישראל ובאירופה, כולל מרתונים בברצלונה ווינה. היעד הבא שהוא הציב לעצמו היה השתתפות בתחרות הקשה מכולן: ישראמן- תחרות איש הברזל שנערכת מדי שנה באילת.
לצורך כך החל ביטאו לקחת שיעורי שחייה מקצועיים נוכח העובדה כי הוא כלל לא ידע לשחות: "פחדתי ממים והייתי חייב לשנות את המאזן הזה", הוא נזכר, "אני זוכר שהייתי מקפיד להישאר תמיד במים הרדודים יחד עם הילדים שלי. בגלל התחרות הבנתי שאני חייב ללמוד לשחות ואכן למדתי. התמקצעתי גם בתחום רכיבת האופניים והייתי מוכן להשתתפות, אבל ליקום היו תוכניות משל עצמו. בפועל בשנתיים האחרונות לא הצלחתי להשתתף בצורה רשמית בתחרות וכאשר השנה הבנתי שהתחרות התבטלה בשל נגיף הקורונה, החלטתי בעצתו של ניב לצאת לדרך למסלול באזור העמק והצפון. לא רציתי לוותר על החלום שלטובת הגשמתו התאמנתי לאורך שנה שלמה ויותר. ידעתי שתהיה לי תמיכה מהחברים ובני המשפחה ובסופו של יום מדובר באותה תחרות פחות או יותר כמו באילת, רק שהיא לא נערכת בצורה רשמית. לי היה חשוב להוכיח לעצמי שאני מסוגל לעמוד באתגר המטורף הזה. צריך להבין, שמדובר בפרויקט של ממש, עם תוכנית אימונים סדורה לאורך כשנה ואף יותר. זה כלל היעדרויות רבות מהבית לטובת אימונים קשים ומתישים, השקעה כספית וכמובן הכנה מנטלית יוצאת דופן. לכן גם לא רציתי לוותר על המסע הזה".
"רמות האדרנלין שהציפו אותי הן פשוט מטורפות – והתקשיתי להירדם גם כמה ימים לאחר הפעילות". בהמשך אני רוצה לקחת חלק בתחרות איש הברזל שתיערך בוינה, אוסטריה או ביעד אחר באירופה
ספר על הדרך שעברת?
"התחלתי את האתגר ביום שישי בשחייה בניר דוד לאורך 4 קילומטרים- החל מהשעה שש בבוקר. סיימתי את השחייה בשעה ו-25 דקות ולאחר התארגנות מהירה המשכתי לרכיבה על אופניים לאורך 180 קילומטרים באזור עמק המעיינות, טבריה, צמח, יהודייה, עמיעד, צומת גולני, המוביל, רמת ישי, נהלל, עפולה, מחנה עמוס וחזרה לאזור הקאנטרי בעיר מגוריי. הרכיבה נמשכה לאורך כשש וחצי שעות במהירות ממוצעת של 26.5 קמ"ש. האתגר הבא היה ריצת מרתון לאזור כפר ברוך, חזרה לעפולה, ומשם לצומת הסרגל, מחנה עמוס ושוב עפולה. סיימתי את המסלול בשלוש שעות ו-51 דקות. לאורך כל המסלולים, גם בשחייה, גם ברכיבה וגם בריצה חברים ובני משפחה ליוו אותי והמאמן ניב עדכן אותי לגבי הקצבים. את המסע עצמו סיימתי בסביבות שבע בערב, לאחר יותר מתריסר שעות אקטיביות במים ובדרכים".
איפה היה הרגע הכי מאתגר מבחינתך? חווית נקודות שבירה?
"לשמחתי במרבית הפעילות הייתי בסדר גמור. היה לי קושי מסוים במהלך הריצה, אבל התגברתי עליו די מהר. אני חושב שזה קשור לעובדה שהגעתי סופר מוכן לתהליך הזה. ידעתי מה הוא דורש ממני בכל שלב ושלב ופה מגיע המון קרדיט לניב המאמן שלי שגם רכב איתי בחלק מהמסלול. אני מאמין גדול באמרה המפורסמת 'ניצחון הוא נחלת המתמידים' שטבע המצביא הצרפתי נפוליאון בונפרטה אך, במקביל ברור לי שבכדי להגשים חלומות ויעדים צריך שיהיו סביבך את האנשים הנכונים. במקרה שלי היה לי את ניב וחברים שליוו ותמכו, וכמובן את המשפחה שהמתינה בציפייה בסיום המסלול. כל מי שמכיר אותי יודע שאני הכי נחוש ומתמיד. דבקתי בתוכנית האימונים ולא סטיתי ממנה מילימטר. אני יכול לומר גם באופן חד משמעי כי מחשבות לעצור או להפסיק את השחייה, הרכיבה או הריצה לא היו בכלל אופציה עבורי. בסופו של יום אין רגע יותר מספק מאשר לראות את כול החברים מלווים ותומכים בי ובמקביל לראות את ההערכה של אשתי וילדיי שקראו לי אלוף. הייתה לי גם תמיכה ראויה להערכה במקום עבודתי ואני מודה על כך. זה שווה את הכל. רמות האדרנלין שהציפו אותי הן פשוט מטורפות – והתקשיתי להירדם גם כמה ימים לאחר הפעילות".
מה היעד הבא?
"אני בינתיים מתאושש אט אט אבל את השנה הנוכחית הבטחתי להקדיש למשפחתי, עם זמן איכות אמיתי. בהמשך אני רוצה לקחת חלק בתחרות איש הברזל שתיערך בוינה, אוסטריה או ביעד אחר באירופה. יש לזה עוד זמן, הכיוון הכללי הוא שנת 2023 וזה אומר שהשנה הבאה תוקדש להכנה ואימונים".