"כל החיים שלי, אני כותב. את כל החיים שלי- אני כותב. אני כותב את הלבד שלי. ואת הביחד שלי. אני כותב את הילדות שלי. את המשלחה שלי. את האהבות והפרידות. אני כותב את האמת שלי, גם כשהיא קשוחה או נלעגת. את כל מי שעבר דרכי והשאיר שריטה או סדק אור. כל שיר, כל משפט, כל מילה- הם עוד ניסיון קלוש ללכוד את היופי של החיים האלה. הם עוד ניסיון שלי להבין משהו על עצמי. על בני האדם. על העולם. כל שיר, כל משפט, כל מילה- הם עוד טיוטה של אושר. עדיין לא הבנתי אם מגיעים מתישהו לגרסה סופית, אבל אם לרגע אחד קטן המילים שלי יצליחו לעורר השראה, להעניק נחמה או מראה לאחרים- אני מאושר. הכי מאושר".
• בית חם
על המילים העמוקות בפתיח שלפניכם חתום נעם חורב, אחד היוצרים הבולטים והמצליחים במוזיקה הישראלית העכשווית, החתום על מאות שירים לאומנים המובילים. אותן מילים מופיעות על כריכת ספרו החדש למבוגרים שיצא לאור: "טיוטה של אושר". הספר מכיל לקט של שירים, מאמרים, הגיגים ומחשבות של הסופר.
צילום: רן יחזקאל
עטיפת הספר
חורב, 35, נולד וגדל בעפולה ולמרות שעבר לעיר הגדולה נותר מחובר לעיר. במסגרת ההשקה הכותב והיוצר המוכשר הגיע השבוע לחנות הספרים סטימצקי בבירת העמק בכדי לחתום על ספרו. אל המפגש הגיעו עשרות מתושבי עפולה שבאו לפרגן לו וגם לרכוש כמובן את הספר. חורב גם ביקר במרכז הרפואי העמק בעיר, מצויד בעותקים מספרו – אותם העניק למטופלים במכון האונקולוגי.
במהלך הביקור סיפר נעם למטופלים ולאנשי הצוות של מרכז הסרטן כי המפגש מהווה סגירת מעגל בעבורו, שכן הוא נולד במרכז הרפואי העמק.
הביקור נולד ביוזמתה של איריס צורי, המטופלת במכון. כשצורי פנתה אל נעם חורב וסיפרה שהיא מבקשת לשמח את המטופלים במכון הוא נענה מייד לבקשתה והגיע כאמור עם עותקים מספרו החדש, שעליהם חתם בעבור המטופלים, ואף הביא עותקים מספרי הילדים שלו, שאותם תרם למחלקות הילדים במרכז הרפואי.
• "עפולה זו עיר קטנה וזה יוצר משהו מאוד חם ולא מנוכר"
מלבד הלהיטים שכתב ונטמעו בפסקול הישראלי דוגמת "מתנות קטנות" (רמי קליינשטיין), "כשאחר" (אייל גולן), "אישה חרסינה" (מירי מסיקה), חורב הוציא לאור לפני מספר שנים את ספר הילדים, "לציונה יש כנף אחת" שהפך לרב מכר ועובד לתאטרון.
בשנת 2011, זכה בשני פרסי אקו"ם – פרס ע"ש אמיתי נאמן לעידוד פרסום היצירה למחבר, ופרס אקו"ם להישג השנה לשיר "כשאחר".
עמוד היוצר שלו ברשת החברתית פייסבוק הוא מהפופולאריים בישראל. המילים שכתב במהלך השנים מלוות המוני אנשים ברגעים משמעותיים בחייהם.
"היום יותר קל ונגיש לפרסם יצירות ושירים, לפני 10 שנים לא היה לי שום במה או פלטפורמה ליצירות שלי. היום לכל אחד יש במה ענקית"
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
השבוע, בזמן שהספר כבר הפך לרב מכר, חזר חורב במנהרת הזמן לילדות בעפולה, סיפר על מקורות ההשראה ועל תוכניותיו העתידיות.
"עפולה זו עיר קטנה וזה יוצר משהו מאוד חם ולא מנוכר", אומר חורב, "כולם מכירים את כולם. השכנות שלי למשל גידלו אותי. יש משהו מאוד פשוט, ישראלי ושורשי בעיר. מצד שני יש לי גם חוויות לא נעימות כי כן הייתי ילד שהוא קצת 'אאוט-סיידר'. היה לי את העולם שלי ולפעמיים היה לי קצת קשה להשתלב כמו שאר האנשים והילדים. אבל בסופו של דבר עדיין יש לי זיכרונות מאוד טובים"
למה אתה הכי מתגעגע?
"אני כבר 10 שנים גר בתל אביב, ואני לא יודע מי גר בדלת מולי. אני מתגעגע מאוד לעניין הזה שכולם מכירים זה את זה ולביחד".
איך הרגיש לך המפגש עם תושבי העיר?
"היה מאוד מרגש כי זה פתאום לחזור הביתה – רק בכובע קצת אחר. זה גם מרגש להחזיק את הספר ביד, כשיש בספר הרבה קטעים שמדברים על עפולה. עפולה היא ממש הכוכבת של הספר".
ספר על התהליך שעברת מאז שעברת להתגורר בתל אביב?
"עברתי מעפולה למרכז בגיל 23. פשוט רציתי להגשים את החלום שלי ולעסוק ביצירה. עבדתי מאוד קשה כדי להגיע לזמרים ולאומנים ולאט לאט דברים התחילו לקרות. זכיתי גם לייצג את ישראל באירוויזיון עם השיר 'מילים' של הראל סקעת, זכיתי בשיר השנה ובפרסי אק'ו"ם".
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
במה אתה מתמקד היום?
"אני כותב בהצגות בהבימה וכמובן שירים לאומנים ומבצעים. עכשיו לפני חצי שנה יצאתי לסבב הרצאות שנקרא "מתנות קטנות", הסיפורים מאחורי השירים ובעצם בסבב הרצאות הזה אני מגיע לכל הארץ ומספר את הסיפור שלי. עכשיו ההתמקדות היא בספר המבוגרים הראשון שלי 'טיוטה של אושר', שיצא לאור. לשמחתי, הספר יצא לפני שבוע לחנויות ובתוך ימים ספורים הוא הגיע לרשימת רבי המכר, גם בצומת ספרים וגם בסטימצקי. זה באמת מטורף ולא ציפיתי לזה. הספר הוא בעצם אוסף של כל מיני טקסטים שכתבתי במהלך השנים. יש שם שירים, סיפורים וקטעים, הכל מהכל והוא עוסק בעיקר בעניינים של היום יום".
כמה זמן עבדת עליו?
"מדובר באוסף של מספר שנים של קטעים – שאני כותב במשך 10 שנים".
מה הוביל אותך לכתיבתו?
"מילדות היה לי את העולם שלי, אהבתי לכתוב ולצייר"
מהיכן אתה שואב את מקורות ההשראה שלך?
"בעיקר מצריכת תרבות, אומנות, אני אוהב סרטי קולנוע ומקשיב הרבה למוזיקה".
איך העולם הדיגיטאלי של היום לעומת שנים עברו משפיע על הקשר שלך עם הקהל?
"אני חושב שהיום יותר קל ונגיש לפרסם יצירות ושירים, לפני 10 שנים לא היה לי שום במה או פלטפורמה ליצירות שלי. היום לכל אחד יש במה ענקית. גם הדרך ליצירת קשר עם אנשים היא יותר נגישה. אני מקבל מדי שבוע מאות הודעות מאנשים שקראו טקסטים ורצו להגיד תודה או לשתף אותי בחוויות שלהם".
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
יש איזה מבצע או אמן מסוים שהיית רוצה לכתוב לו ועדיין זה לא קרה?
"לשמחתי עבדתי עם כל האומנים שרציתי לעבוד איתם".
מה לגבי העתיד? במה אתה מתכוון להתמקד ולהתפתח?
"התחלתי לעבוד בעולם התיאטרון. בתאטרון הלאומי הבימה עלה מחזמר שנקרא "אביב מתעורר" שמככבים בו רוני דלומי, עמית פרקש וקובי מרימי ועוד הרבה שחקנים מוכשרים. אני כתבתי את כל השירים במחזמר".
בפרספקטיבה לאחור, מה ההישג הכי גדול שלך בחיים?
"לדעתי הספר מכיוון שהוא באמת מרכז בתוכו תקופה ארוכה של עשייה ויצירות".
לסיום, מה תרצה להיות ולעשות כשתהיה גדול?…
"התחתנתי לפני חודשיים עם בן זוגי. הייתי רוצה תא משפחתי וילדים כמובן. אני בטוח שזה יקרה בקרוב. מבחינה מקצועית הייתי רוצה להגיע לעוד אנשים ולהתפתח לעוד ועוד כיוונים".