ענת חרמוני היא צלמת טבע, אירועים ואתרים, בת קיבוץ שריד. עם פרוץ נגיף הקורונה וההנחיות שבאו בעקבותיו, היא מצאה את עצמה ללא עבודה, "כשהתחיל הסגר התבטלו לי כל עבודות הצילום שנקבעו מראש, וגם אני, כמו עצמאים רבים אחרים מצאתי את עצמי ללא עבודה".
יותר מכך, היא הרגישה כי כל חדוות היצירה שלה לצילום איננה, "לראשונה בחיי, היה בי חוסר רצון לצלם, דבר שמאוד לא אופייני לי- כאילו כל הרצון שלי ליצור- נמוג", מספרת חרמוני.
המחשבה הזו הטרידה אותה והיא החלה לחשוב ולחפש דרכים ליצור משהו משמעותי, שיניע אותה.
"חיפשתי רעיון שיגרום לי לקחת את המצלמה ולצאת לצלם. עשיתי משהו שמאוד לא אופייני לי ופרסמתי מודעה בוואצאפ המקומי של הקיבוץ, בה כתבתי שאני מחפשת משפחות לצילום.
הרעיון היה לצלם שתי תמונות. תמונה אחת, של כל המשפחה יושבת על הספה ותמונה השנייה, של המשפחה בפעילות משפחתית שמאפיינת את ימי הקורונה".
להפתעתה הרבה, הרבה תושבים שיתפו עמה פעולה, "לשמחתי הייתה היענות גדולה ואנשים נתנו לי להיכנס אליהם הביתה, דבר מרגש בפני עצמו, בוודאי בימים אלו של ריחוק חברתי".
היא צילמה יותר מ- 20 משפחות בגילאים שונים והתוצאה- פרויקט מרגש מאוד בשם 'משפחה בימי קורונה', שמביא לידי ביטוי את רוח התקופה והלך הרוח הציבורי.
"רציתי שהצילום יהיה הכי אותנטי שאפשר- צילמתי בתאורה הכי טבעית, ביקשתי מהמשפחות שלא יארגנו ויסדרו לכבוד הצילום את הבית. זה מה שרציתי, שכל משפחה תביא את עצמה, כפי שהיא. אפשר לראות בתמונות שהם מרגישים נוח וכך הצלחתי להעביר את האווירה שחיפשתי", מסכמת חרמוני.
הצילומים של ענת חרמוני, יוצגו בתערוכה תחת השם 'משפחה בימי קורונה' במהלך השנה, במבואת אולם המופעים של המועצה, ביפעת.
אייל בצר, ראש המועצה: "ענת צלמת נפלאה, ברגישותה הרבה הצליחה לתעד את הלך הרוח של תקופה מאתגרת מאוד, בה כל משפחה נדרשה לשנות אורחותיה כליל ולגזור על עצמה בידוד וריחוק חברתי. זו תקופה שתיכנס לדפי ההיסטוריה, ועמה, התיעוד של ענת"