על יום הזיכרון ויום העצמאות

ביום ראשון הקרוב(30.04) יחול יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה ולמחרת יחול יום העצמאות ה- 69 לתקומת משינת ישראל. בימים אלו שעות העבודה משתנים. מהם זכויותיהם על פי החוק של העובדים שיצטרכו לעבוד בימים אלו על כך בטור הבא.

חוק יום העצמאות תש"ט-1949 קובע כי יום העצמאות מהווה יום חג ושבתון. לפיכך, משך יום העבודה בערב יום העצמאות, הוא יום הזיכרון, מתקצר כמו ערבי חג אחרים, ועומד על 7 שעות עבודה בתשלום של  8 שעות עבודה (במקום עבודה של 6 ימים בשבוע) או לחילופין 8 שעות עבודה בתשלום של 9 שעות עבודה (במקום עבודה של 5 ימים בשבוע).
מאחר ויום העצמאות הינו יום חג כאמור, זכאי עובד שעבד ביום העצמאות לתשלום של 150% משכרו הרגיל, וככל שעבודתו של עובד ביום החג לא הייתה מבחירתו החופשית ומרצונו, הוא זכאי אף לתשלום נוסף של 100% משכרו הרגיל, המהווים את "דמי החג" המשולמים גם לעובדים שלא עבדו בחג.


[dfp name="728×90" height="728" width="90"]


נזכיר כי הזכות לקבלת "דמי החג", להבדיל מן התמורה בגין עבודה בחג, מותנית בכך שהעובד עבד לפחות 3 חודשים במקום העבודה ושלא החסיר יום עבודה במהלך היום שלפני החג ובמהלך היום שאחרי החג, אלא אם החסיר יום עבודה בהסכמת המעביד.
בהתייחס ליום הזיכרון, קובע הדין כי עובד שקרוב משפחתו (הורה, הורי הורים, בן זוג, אחים וילדים) הוא חלל מערכות ישראל או חלל פעולות איבה, רשאי להיעדר מעבודתו ביום הזיכרון ולקבל את שכרו המלא כאילו עבד. על פי חוק חופשה שנתית, כל עובד רשאי לנצל יום חופשה ביום הזיכרון, מתוך ימי החופשה הצבורים לו, ובלבד שהודיע על-כך למעבידו 30 ימים מראש. אין באמור לעיל להוות תחליף לקבל ייעוץ משפטי.