על הוצאת דיבה, ועל לשון הרע: דעו את זכויותיכם!

קוהלת ז', א' – "טוֹב שֵׁם, מִשֶּׁמֶן טוֹב": לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, לשון הרע הינה דבר שפרסומו עלול להשפיל את האדם, לעשותו מטרה לשנאה, לבוז ו/או ללעג, לבזות את האדם בשל מעשים, התנהגות ו/או תכונות המיוחסים לו ואף גם במקרים שבהם ישנו ניסיון לפגוע באדם במשרתו, בעסקו, במשלח ידו ו/או במקצועו. עו"ד שרון גליק בטור הבא, עושה לכם סדר בנושא 

פרסום לפי לשון החוק הינו העברת מסר מכל סוג שהוא לאדם אחד או יותר מלבד הנפגע. אין משמעות לכוונת המפרסם או לצורה בה הבין הנפגע את המסר, והפסיקה בודקת האם היה בפרסום לשון הרע לפי ראות עיניו של האדם הסביר והממוצע.
לשון הרע נבחנת בבחינה אובייקטיבית הידועה גם כמבחן "האדם הסביר". פרסום כלשהו יהיה לשון הרע במידה שהאדם הסביר היה רואה אותו ככזה וקביעה מיהו האדם הסביר נתונה לשיקול דעת בית המשפט.

• מתי הנכם זכאים לתבוע את זכויותיכם

במידה ושמכם הטוב נפגע בעקבות פרסום ביטוי שיש בו להשפיל אתכם ולבזות אתכם, הרי ייתכן מאוד כי הנכם זכאים לתבוע זכויותיכם.
סעדים בגין העוולה האזרחית- פיצויים של עד 50,000 ₪ ללא הוכחת כל נזק ו/או איסור הפצת עותקים של הפרסום ואף מתן צו להחרמתם ו/או פרסום תיקון או הכחשה של הפרסום הקודם שהכיל לשון הרע.
יתרה מכך, לפי לשון החוק, המפרסם לשון הרע, בכוונה לפגוע, לשני בני-אדם או יותר זולת הנפגע, דינו – מאסר שנה אחת. הנפגע גם יוכל ליזום הליכים פליליים כנגד מפרסם לשון הרע בדרך של קובלנה פלילית של הנפגע.

הגנות

תשומת לבכם כי ככל שאמת בפרסום, וככל שהדבר נעשה בתום הלב, הרי שיתכן ולמרות שהם לשון הרע על פי סעיף 1, הם יהיו מוגנים (מותרים). הגנה זו אינה ניתנת כלאחר יד ונדרשת הוכחה ואינה חלה בכל במקרים.
כמובן כי במידה והפוגע נדרש להתנצל באופן סביר ולא עשה זאת- לא יעמדו ההגנות לזכותו.
במידה והפרסום חיובי ועדיין עלול להיגרם נזק לאדם, לא יחול כאן דין לשון הרע.
כמו כן, יש לשים לב להבדלים בין שקר מפגיע ותחולתו לבין לשון הרע.

• תום לב בפרסום

תום לב בפרסום מוגדר גם הוא בחוק, לפיו פרסומים מוגנים, למרות שלא הוכח לגביהם שהם אמת או שלא הוכח העניין הציבורי שבהם וכן הבעת דעה, שאי אפשר לסווגה כאמת או כשקר – אלה עשויות להיות מוגנות אם פורסמו בתום לב, באחת הנסיבות המפורטות בחוק.

אם נפגעתם מפרסום שלדעתכם יש בו לשון הרע מומלץ לאסוף את החומר הפוגעני המוכיח את הפגיעה – הן את התמונות והן את הכיתובים הפוגעניים ולפנות להתייעצות משפטית לבחינת האפשרויות העומדות בפניכם להגשת תביעה אזרחית ו/או קובלנה פלילית כנגד הפוגע בהתאם לחוק איסור לשון הרע. למיצוי זכויותיך, אנו כאן לרשותך.

אין באמור לעיל להוות תחליף לקבלת ייעוץ משפטי.

גיוס חרדים לצה"ל – מהלך משפטי ראוי, האמנם?  

|

״לאמת יש רק צד אחד והיא יצאה לאור היום״

|