החץ שבחוד החנית שומר על המורשת

יקי חץ מיקנעם הוא פטריוט בכל רמ"ח איבריו. אחרי שלחם במלחמות ישראל, קיבל את עיטור העוז היוקרתי וסייע לכוחות הביטחון כמהנדס אמל"ח במפקדת זרועות היבשה, הוא לוקח חלק פעיל בשמירה על מסורת הגדוד שכה קרוב ללבו. המטרה שהציב לנגד עיניו: להעביר את הכוח והמורשת מדור לדור. וגם: הזיכרונות האישיים של יקי מהקרב המפורסם על גבעת התחמושת והדרייב שמוביל אותו לרוץ 21 ק"מ בגיל 70

בשבוע שעבר יצא לדרך מרוץ "חוד החנית" הראשון של חטיבת המילואים של צנחנים, חטיבה 55. מדובר במירוץ שליחים, ראשון מסוגו ומיוחד בגודלו שמאורגן ע"י חטיבת המילואים – לאורך לא פחות מ-65 קילומטרים. המירוץ בו השתתפו כ-1000 אנשי מילואים הוזנקו מחוף הבונים וקו הסיום שלו נחצה בשעות הערב בציפורי.

טרם ההזנקה התקיים מסדר חטיבתי בחוף הבונים ובסופו התקיימה עצרת סיום בציפורי, עצרת שכללה בין היתר גם חלוקת גביעים. במירוץ השתתפו רבים מוותיקי החטיבה, ביניהם יקי חץ, 70, תושב יקנעם, אשר לחם על גבעת התחמושת וקיבל את אות "עיטור עוז" היוקרתי על התנהלותו בקרב המפורסם.

• אני ובן גוריון

חץ התגייס לשורות צה"ל בשנת 1963 והוצב בגדוד 50 בחטיבת הנח"ל, אשר בתקופה דאז נקרא הנח"ל המוצנח. בשלב ראשון הוא עבר

שמוליק חץ - שומר על המורשת
יקי חץ – שומר על המורשת

הכשרה במשך כשנה, תחילה במחנה 80 במשך ארבעה חודשים ובהמשך בדגניה א' – אב הטיפוס לדגם ההתיישבות הנקרא כיום קיבוץ.
לאחר שסיים את הכשרתו כלוחם המשיך לשרת בגרעין "עמית" בשדה בוקר, "מדי פעם בפעם הייתי פוגש את דוד בן גוריון בחדר האוכל", הוא נזכר בערגה.

באותה עת שירות החובה היה למשך שנתיים ויקי השתחרר לאחר שמילא את חובתו לצה"ל. שנתיים לאחר שהשתחרר, פרצה מלחמת ששת הימים. יקי התגייס לשירות מילואים בחטיבה 55 ולחם בקרב על גבעת התחמושת, קרב שהפך ברבות השנים למיתולוגי.
למרות שעברו כמעט חמישה עשורים מאותו קרב מדובר, יקי עדיין זוכר את הלחימה הקשה והמורכבת לפרטי פרטים, "היו בהר הצופים 160 לוחמים, והיה חשש שיתקפו אותם. המשימה של הגדוד שלי הייתה להציל את הר הצופים. גדוד 66, היום גדוד 7, בהנהגתו של יוסי יפה, נכנסו למלחמה.
פלוגה ד' פרצה את הגדרות ושדות המוקשים – כשהמסייעת נתנה סיוע מרגמות ומקלעים. בנוסף, הייתה גם פלוגה עם עשרה טנקים. פלוגה ג', שכללה גם אותי, הגיעה לגבעה ולמעשה נכנסו לקרב".

• "אני לא יודע למה קיבלתי צל"ש"

יקי היה חייל מן המניין בראשית הקרב, אבל הנסיבות הובילו אותו להנהיג את הפלוגה – הלכה למעשה, "במהלך הקרב הבזוקאי נפצע ואני תפסתי את הבזוקות והובלתי את המחלקה יחד עם המ"מ יורם אליישיב. התחלנו לרדת לתעלה ההיקפית ובאיזשהו שלב יורם נפצע ולאחר מכן מת מפצעיו. אני החלפתי אותו. למרות שלא ידעתי את הכיוונים, פעלתי על פי האינסטינקטים שלי ומסתבר שהם היו נכונים.
הגעתי לבונקר הגדול בגבעת התחמושת והיו שם חמישה ירדנים. הם ירו אל התעלות מהן באנו והתחיל קרב שהתנהל במשך חצי שעה. בסוף, בעזרת חומר נפץ שהיה לנו הצלחנו לפוצץ את הבונקר והקרב הסתיים.
זה סיפור בארבע דקות של קרב שנמשך 4 שעות. על הקרב הזה קיבלתי את עיטור העוז".


חץ הוא פטריוט מובהק, ציוני נלהב, אבל מעבר לכך, הוא איש צנוע וערכי, "אני לא יודע למה קיבלתי צל"ש, בסך הכל רציתי להגיע הביתה בשלום".


בתום הקרב בגבעת התחמושת יקי היה בטוח שפרק המלחמות בחייו הסתיים, אך המציאות הוכיחה אחרת. בשנת 1968, הוא כבר יצא לקורס קצינים במילואים, "אמרתי שבמקרה שאשתתף בעוד מלחמות, לפחות אני אהיה הקצין שמוביל את הכוח", הוא נזכר.
מעבר לדרגות הקצונה הוא זכה להכיר בקורס את אשתו, "הדבר הכי טוב שקרה לו בחייו", לדבריו, "אשתי הייתה אחות של אחד הצוערים שהיו איתי בקורס. היא באה לשיר בטקס, וכך הכרנו". לאחר שסיים את קורס הקצינים, יקי לחם גם במלחמת יום הכיפורים ומלחמת ההתשה, אך הפעם כקצין.
"ביום הכיפורים הייתי כבר מ"מ. בקרב בחווה הסינית צירפו אותנו לשריון. היה שם פצוע בשטח, לוחם מגדוד 890, ובאתי לחלץ אותו. והוא חי עד היום". לפני כ-32 שנים יקי אפסן סופית את מדי הזית של צה"ל, אך המשיך לתרום לצבא בחטיבת הטילים – כמהנדס אמל"ח במז"י (מפקדת זרוע היבשה).

כיום יקי ורעייתו מתגוררים כאמור ביקנעם והם הורים גאים לשמונה ילדים, חמישה בנים ושלוש בנות. הבנים כמובן ממשיכים את דרכו של האב וממשיכים לצאת כדרך קבע לשירות מילואים פעיל בצה"ל. אחד מבניו ממשיך את מסורת אביו ומשרת במילואים בגדס"ר 55, כמפקד תצפיות.

יקי פרש לגמלאות לפני כשלוש שנים. בשנים האחרונות, הוא לוקח חלק פעיל בשמירה על מסורת הגדוד, בעמותה בגבעת התחמושת, "המשימה שלנו היא להעביר את הכוח והמורשת מדור לדור". המוטו שמנחה אותו בחיים הוא "עוצמתנו ברוחנו". לדבריו, הצלחנו לגבור על אויבנו במלחמות העקובות מדם, בעיקר בשל העובדה כי היינו חזקים ברוח.

 

• מה מוביל אדם מבוגר, בן 70, לרוץ ולשמור על כושר?

"התחלתי לרוץ בעקבות הבנים שלי. לפני 5 שנים התחלתי לרוץ לאט לאט. בהתחלה רצתי למרחק של 4 ק"מ ועכשיו אני כבר רץ 21 ק"מ". במרוץ יקי רץ את הקטע הראשון והאחרון. ביחד זה יוצא 12.5 ק"מ. "רצו איתי עוד וותיקים, אחד שלחם איתי בגבעת התחמושת ומישהו שלחם איתי במלחמת יום הכיפורים", סיכם חץ.