בימים אלה השחקנית הילה גרומן (27) שנולדה וגדלה במושב בית לחם הגלילית שבעמק יזרעאל מסיימת שלוש שנות לימודים אינטנסיביים בבית הספר למשחק גודמן שבנגב.
הילה סיימה שנה ג' המהווה את שנת הסטאז' עבור הסטודנטים, בה הם צוברים ניסיון מקצועי שאין לו תחליף. שיאה של השנה האחרונה ללימודיהם היא סדרת הפקות מקצועיות ומושקעות המוצגות לקהל רוכש כרטיסים. אחת מההפקות היא "מעגל הגיר" המבוססת על המחזה הקלאסי "מעגל הגיר הקווקזי". החל ממחר (מוצ"ש) תעלה הילה על בימת התיאטרון בתפקיד אשת המושל בהצגה זו שתוצג על בימת גודמן עד ה-23.9.
הילה, מחוברת בעבותות לעמק ומשפחתה מתגוררת שם גם בעת הנוכחית. להילה אחות תאומה זהה בשם זהר, אח גדול בשם עומר ואחות קטנה בשם נויה כולם נולדו, גדלו ולמדו בעמק.
"אני ועומרי אחי הגדול גדלנו צמודים ועד היום אנחנו החברים הכי טובים והוא השותף שלי לכל הסודות, הקשיים והאהבות שלי. אחותי התאומה זהר היא יותר חברה מאחות. אנחנו ממש דבק אחת עם השנייה ואחותי הקטנה נויה שצעירה ממני ב-11 שנים היא אהבת חיי ויש לי אליה רגשות אימהיים. אף אחד מהם לא נדבק בחיידק המשחק אבל הם כולם מאוד מפרגנים ומאמינים שאצליח".
את בוגרת תיכון "העמק המערבי" בקיבוץ יפעת שם למדת במגמת התיאטרון. איך היית כתלמידה?
הילה: "הייתי תלמידה דעתנית, בער בי להגיד כל מה שאני חושבת ועשיתי זאת בלי פילטרים. עכשיו כשחקנית יש לזה סוף סוף מקום".
מה הזיכרונות שלך מהילדות בעמק השלו והפסטוראלי?
"גדלתי כל חיי במושב, בתקופת הילדות והנעורים השתלבתי בתנועת "בני המושבים" שהייתה חלק בלתי נפרד מהילדות בעמק, המחנות הטיולים והפעולות היו חלק גדול מהבילויים שלנו. כל כך נהנתי והתחברתי לתחום ההדרכה שלאחר שירותי הצבאי הייתי גם מדריכה בפרויקט המדהים "דרך ארץ" להנצחת בני העמק שנפלו במלחמת לבנון השנייה".
מרכז החיים שלך היה בעמק וכך גם של משפחתך. למה הרחקת עד הדרום על מנת ללמוד משחק?
"רציתי ללמוד במקום שיהיה לי בו טוב. לא שינה לי המיקום הגיאוגרפי. לאחר סבב שעשיתי בין בתי ספר למשחק ברחבי הארץ, הגעתי לבית הספר למשחק גודמן שבנגב, בית ספר ששמעתי עליו המון דברים טובים, הגעתי לבקר שם ופשוט התאהבתי במקום ובאווירה ובו במקום החלטתי ששם אני הולכת ללמוד".
צילום: אלבום פרטי
ספרי לנו על "מעגל הגיר" ההצגה החדשה בכיכובך?
"בשונה מהמחזה המקורי "מעגל הגיר הקווקזי" שכתב המחזאי ברטולט ברכט בו העלילה מתרחשת בגיאורגיה הרחוקה, הגרסה שביימה ועיבדה אילאיל סמל מתקיימת בפלשתינה של שנות ה-30 וישולבו בה קטעי משחק בשפה הערבית".
ההצגה עולה כחלק מליין "תיאטרון בפטיו" – סדרת מופעי תיאטרון מגוונים שיתקיימו בפטיו של בית הספר גודמן שבנגב בהתאם להנחיות התו הסגול.
איזו דמות את מגלמת ב"מעגל הגיר"?
"אני מגלמת את דמותה של אשת המושל שנסה על נפשה לאחר מרד גדול בו נרצח בעלה המושל. כעבור שנים, לאחר שניסיון המרד נכשל, היא שבה ודורשת את בנה בחזרה ואת הירושה המתלווה אליו, ומגלה שאומץ בזמן זה על ידי משרתת ערבייה".
איך הייתה העבודה על הדמות?
"היא התמקדה בעיקר סביב השאלה האם היא באמת שכחה את מיכאל בנה התינוק או שהוא היה לה פחות חשוב מהרכוש. ברגע שהפסקתי לפחד מכך שהקהל לא יזדהה עם הדמות וברגע שקיבלתי באהבה את עצם היותה דמות "שנואה", יכולתי להבין שהיא באמת אוהבת את הבן שלה, אבל ההצלחה והיוקרתיות סנוורו אותה עם השנים ומרגע שהתחילה המהפכה שאיימה על המעמד שלה, היא מנסה לעשות הכל כדי להתמודד עם הרעיון שהכוח נלקח ממנה, מה שגורם לה להתעסק בכל הקשור לחומריות ולשכוח את הבן שלה מאחור".
לסיום, מה התוכניות לעתיד?
"לפני הקורונה פיתחתי ספק יעד ספק חלום לטוס לקורס בימוי בלונדון או בלוס אנג'לס. בעקבות הקורונה אולי אסתפק בעיר הגדולה תל אביב ואמשיך ליצור ולגשת לאודישנים. אם בהמשך יתאפשר ויתאים לי בשלב בחיים אלך ללמוד בימוי או בחו"ל או בארץ. אני מאמינה בלהתעסק כל הזמן בסדנאות העשרה, להמשיך ללמוד, להרחיב תחומים בעולם התרבות כי זה גם הופך אותנו לשחקנים טובים יותר וגם פותח סקאלה רחבה יותר של דלתות".