מתנדב כשמו כן הוא, מבצע מלאכתו בהתנדבות וללא קבלת תמורה כלשהי. המתנדב אמנם מהווה עובד כמובנו המילולי של הביטוי ומבצע עבודה עבור גוף כלשהו אשר עשוי להעסיק גם עובדים, אך בין המתנדב לגוף המעסיק אין מתקיימים יחסי עובד-מעביד, על כל המשתמע מכך..
ההתנדבות נפוצה ומקובלת בבתי חולים ומוסדות סיעוד, ארגונים קהילתיים וגופים העוסקים בפעילות חברתית, תרבותית ובסיוע ותרומה לקהילה.
המשמעות – כאשר גוף מעסיק מתנדב אין עליו חובה לשלם שכר ו/או זכויות אחרות המשולמות לעובד, למעט החובה לבטח את המתנדב בהתאם לחוק הביטוח לאומי.
בפרשת אהובה פרידמן נגד אליעזר הוז נקבע ע"י בית הדין הארצי לעבודה כי על אף שיחסי עובד מעביד והתנדבות הינם דבר והיפוכו לא תמיד קו הגבול בין זה לזה ברור. ואכן, לא אחת מועסקים מתנדבים בעבודות אשר מטבען אינן בעלת אופי או סממנים התנדבותיים.
בפרשת מדינת ישראל נגד עמותת עין יעל הוגש כנגד העמותה כתב אישום בגין העסקת נערה בקייטנה מבלי ששולם לה שכר מינימום ומבלי שעברה בדיקות רפואיות המתחייבות עקב גילה.
בית הדין בחן את נסיבות האירוע וקבע כי נתקיימו יחסי עובד-מעביד ולכן הרשיע את העמותה באי תשלום שכר מינימום. בקובעו כן הסתמך בית הדין על מסגרת העבודה הקבועה וביצוע משימות רבות חיוניות ע"י העובדת, במסגרת תפקידה.
במאמר מוסגר יוער כי אפילו היה נקבע כי מדובר במתנדבת ולא בעובדת, עדיין הייתה העמותה מורשעת בגין העסקה ללא בדיקות רפואיות, שכן עריכת בדיקה רפואית מתחייבת בהעסקת נוער.
אין באמור לעיל להוות תחליף לייעוץ משפטי.