סליחה, מה השעה?

השאלה שבכותרת לא נשאלת כשנכנסים למשרדו של אורי ברוך, החשמלאי הוותיק של עיריית עפולה. הסיבה: ברוך מטפח ב-15 השנים האחרונות תחביב מיוחד של איסוף שעונים שהפכו עם הזמן לתערוכה מיוחדת התלויה על קירות משרדו באגף שפ"ע

כאשר פוקדים מעת לעת עובדי עיריית עפולה את משרדי אגף שפ"ע הם לא מוותרים על ביקור במשרדו של החשמלאי הנחמד העירוני אורי ברוך. הסיבה לכך היא חברתו הנעימה של ברוך מחד אבל גם אוסף שעונים מיוחד הכולל למעלה מ-300 שעונים שהפך עם השנים לסוג של תערוכה התלויה על קירות משרדו באגף שפ"ע מאידך.
אהבתו של ברוך לשעונים החלה לפני שנים ארוכות כאשר קיבל בבר המצווה את השעון הראשון שלו ומאז הוא חובב שעונים. לפני כ-15 שנים החליט להתחיל לאסוף שעונים כאקט נוסטלגי וכל שעון שמצא או נקרה בדרכו מאז הוא אימץ לחיקו ותלה על קירות המשרד.
לדבריו של ברוך, השעון העתיק ביותר באוסף כיום הוא שעון בן 100 שנה לפחות שהביא עמו סבו כאשר עלה מעיראק לישראל. ברבות השנים העניק הסב את השעון לנכדו וזה הפך אולי לפריט הסנטימנטלי ביותר באוסף שרובו כולו בנוי משעונים פשוטים שעל רובם אבד הכלח.


  [dfp name="728×90" height="728" width="90"]  


"סבי עלה ארצה עם השעון הזה מבבל, עיראק. הוא העניק לי אותו בעודו בחיים וכיום זה השעון שאני חש אליו את הקרבה המיוחדת ביותר".
עם השנים, כאמור, אסף ברוך החשמלאי העירוני הוותיק למעלה מ-300 שעונים שחלקם עובדים וחלקם לא. בין השעונים ישנם כאלה עתיקים עם טכנולוגיות ישנות יותר וגם כאלה חדשים יותר ופשוטים. "ישנם שעונים שהוענקו לי על ידי חברים וקולגות שלי לעבודה שביקשו להוסיף פריט לאוסף ככל שזה הלך וגדל" מספר ברוך ומסכם: "האוסף שייך למעשה לכל מי שתרם לו לאורך השנים. אני רק שומר על הפריטים ומציץ מדי פעם לראות מה השעה".

עברנו את פרעה, נעבור גם את זה?

|

פסטיבל האביב בנחל ציפורי: מוסיקה, טבע ורב תרבותיות

|