"סי היא מודל חזק עבורי, פורצת דרך בתרבות הישראלית ומעוררת השראה"

מה מחבר בין אחת היוצרות המשמעותיות בתרבות הישראלית לכוראוגרפית ובימאית מעפולה? מיכל חקוקי, תושבת בירת העמק, משתפת פעולה בקליפ ל"יום הולדתך היום", שיר חדש של הזמרת סי היימן. השיר מפגיש שתי נשים על מסך מפוצל: האחת זמרת בועטת מוערכת והאחרת כאמור כוראוגרפית ובימאית שעיקר פועלה בשנים האחרונות בעמק.
השיר ממחיש את הדיסוננס בין קשר אנושי ישיר מול העידן בו שולטות הרשתות החברתיות היוצרות קרבה וירטואלית שאינה בהכרח אינטימית.
"כשסי היימן השאירה לי הודעה התרגשתי מאוד", סיפרה השבוע חקוקי, "כמעט שנה שענף התרבות והספורט משותק. לי נותר רק להתכנס בבית ולהתרכז במחקר שאני כותבת אבל ללא ספק הלכתי עם הראש באדמה. בתחום שלי העבודה היא חלק מהזהות העצמית. לפני הקורונה הייתי בסוג של פיק. בגילי ספורטאים ורקדנים פורשים מהתחום ואילו אצלי זה הפוך. אני בסוג של שיא, והנה פתאום העולם נעצר ואין אופק".

• "הטקסטים שלה נועזים, בועטים"

על פניו להיימן וחקוקי מסלול חיים שונה, אבל לשתי הנשים היוצרות נקודות השקה רבות. היימן נולדה בקיבוץ בית אלפא, חקוקי נולדה בעפולה. שתיהן איבדו את אביהן באותה השנה, באותו החודש. היימן שמאחוריה אלבומים והופעות חרשה את הארץ והייתה לפורצת דרך ליוצרות ישראליות. חמושה במפוחית, שיער בלונד קצוץ ופסנתר היא ממשיכה ליצור, לכתוב ולהופיע ברחבי בארץ בהצלחה רבה.
חקוקי ביימה שני סרטי 'וידאו ארט' ובקרוב תצלם את השלישי. בשנים האחרונות עיקר פועלה בתחום הבימוי, הריקוד והספורט בעמק. הפגישה המשמעותית של שתיהן הייתה בצילומי הסרט הדוקומנטרי שעוקב אחרי סי היימן כבר שש שנים. "סי ביקשה שאשתתף בסצנה קטנה בסרט הדוקומנטרי ושם זכיתי לשבת מולה בצורה אישית יותר", מספרת חקוקי, "היא מודל חזק עבורי, פורצת דרך בתרבות הישראלית ומעוררת השראה ליוצרות שהגיעו אחריה. בזכותה הדרך לנשים יוצרות נראתה סלולה. כשהייתי בת 13 הסתובבתי עם אותה תסרוקת קצוצה כשלה והתאהבתי בטקסטים ובביצוע שלה לשירים המופלאים שכתבה. בכל פעם שיצא קליפ שלה היא עמדה בפרונט ומאחוריה חבורה של גברים. זה היה עוצמתי. סי מייצגת עבורי את החלוצות הראשונות. הטקסטים שלה נועזים, בועטים. היא לא פחדה מעולם. בהופעה האחרונה לפני פרוץ מגפת הקורונה בארץ זכיתי להיות אורחת של סי. לפתע ראיתי בזווית עינה דמעה, קולה נסדק כשדיברה על הפרידה מאביה נחום היימן חתן פרס ישראל ובאופן שבו תארה את שעותיו האחרונות – בדיוק כפי שחוותי מול אבי. יש משהו בפרידות שחוויתי שהשאיר בי שברים והלב צריך למצוא לעצמו נתיבי חוזק כדי לפעום".