עובדים רבים מעדיפים לנצל יום חופשה – ממכסת ימי החופשה הצבורים להם – בערב החג, במקום להגיע למקום העבודה.
חוק חופשה שנתית מתייחס לימי חופשה מלאים, ואינו עוסק בחלקי יום חופשה.
לפיכך, גם בערב החג רשאי המעסיק לנכות מצבירת ימי החופשה של העובד יום חופשה מלא, אפילו היה אמור העובד לעבוד רק בחלק מהיום (כיוון שמדובר בערב חג), זאת אלא אם חל במקום העבודה הסכם עבודה אישי, הסכם קיבוצי או צו הרחבה הקובעים אחרת.
כמובן שהמעסיק רשאי שלא לנכות מצבירת ימי החופשה של העובדים יום חופשה מלא בגין החופשה בערב החג, ובכך להיטיב עם עובדיו. שמורות לאוטוריטה
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
לגבי התשלום בגין ניצול יום החופשה בערב החג, חוק חופשה שנתית קובע כי "המעסיק חייב לשלם לעובד בעד ימי החופשה דמי חופשה בסכום השווה לשכרו הרגיל".
עובד במשכורת חודשית יקבל את שכרו הרגיל כאילו לא יצא לחופשה והמשיך לעבוד, ואילו עובד שעתי, שחישוב שכרו נעשה בהתאם לשעות עבודתו בפועל, ויצא לחופשה בערב החג בו היה אמור לעבוד, יהיה זכאי לדמי חופשה המחושבים על ידי עריכת ממוצע השתכרותו בשלושת החודשים המלאים שקדמו ליציאתו לחופשה. לעומת זאת, ישנם עובדים המעדיפים לעבוד בערב החג. ערב החג קבוע בדין כיום עבודה רגיל, למעט העובדה שאורכו של יום העבודה קצר בשעה והתשלום בגינו מלא. אין באמור לעיל להוות תחליף לקבלת ייעוץ משפטי.