נוסח חדש לתקנון למניעת הטרדה מינית במקום העבודה

הטרדה מינית, בנוסף להיותה עבירה פלילית, גם מקימה עילה לתביעה אזרחית בבית הדין לעבודה. על כך, עו"ד אורי דדו מסביר ומפרט בטור אישי

הטיפול בתופעות של הטרדה מינית במקום העבודה, מפורט בחוק למניעת הטרדה מינית תשנ"ח-1998. הטרדה מינית, בנוסף להיותה עבירה פלילית, גם מקימה עילה לתביעה אזרחית בבית הדין לעבודה. החוק כולל הגדרה רחבה ומפורטת של התנהגויות אסורות שהן בגדר "הטרדה מינית" כגון: סחיטה באיומים, מעשים מגונים, הצעות והתייחסויות חוזרות בעלות אופי מיני, התייחסות מבזה או משפילה לעובד במסגרת יחסי עבודה – תוך ניצול מרות ביחסי העבודה, ועוד.
סעיף 7 לחוק קובע מהם האמצעים שעל מעסיק לנקוט בהם כדי למנוע הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה, כגון להגדיר ממונה על הטרדות מיניות במקום העבודה, לקבוע דרך להגשת תלונה, לטפל ביעילות במקרה של הטרדה מינית, למנוע את הישנות המקרה, לתקן את הפגיעה שנגרמה למתלונן/ת וכן, מעסיק לו יותר מ- 25 עובדים חייב בנוסף לקבוע תקנון שבו יובאו עיקרי הוראות החוק ויפורטו בו דרכי הגשת תלונה והטיפול בה, ולפרסם את התקנון בין עובדיו.
בתוספת לחוק קבוע "תקנון לדוגמה" המשמש דוגמה למעסיקים. ביום 26/7/18 פורסמו "תקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעביד) (תיקון) התשע"ח-2018", הקובעות לגבי התקנות הקודמות – "תקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעסיק), תשנ"ח-1998" – כי במקום המילה "מעביד" תבוא המילה "מעסיק", וכן קובעות נוסח חדש ל"תקנון לדוגמה".
ישנה חשיבות מכרעת לטיפול במקרים של הטרדה מינית בהתאם לאמור בתקנות למניעת הטרדה מינית, בתי הדין לעבודה אינם מהססים לפסוק לחובת המעסיק פיצויים, שעה שמתברר כי לא פעל בהתאם לחובותיו.
מומלץ לערוך לעובדים הדרכה באשר להטרדה מינית מהי, השלכותיה, דרך בירורה ועמדתו של המעסיק באשר להתנהגויות פסולות מסוג זה.
*אין באמור לעיל להוות תחליף לקבלת ייעוץ משפטי.