נדיר: המוסד לביטוח לאומי ישלם קצבת ילדים לחד הורית, 7 שנים אחורה

התביעה הוגשה כנגד המוסד לביטוח לאומי לאחר שסירב לשלם לאם בטענה כי תביעתה לוקה בשיהוי רב, כמו גם העובדה כי האם לא טרחה במשך כל השנים לבדוק את זכאות בתה הקטינה לקצבת ילדים. המחשה: צילום אתר pexels

באופן נדיר ישלם המוסד לביטוח לאומי קצבת ילדים לאם חד הורית מהאזור, 7 שנים רטרואקטיבית, מיום לידת בתה, כך החליט לפני מספר ימים בבית הדין האזורי לעבודה.
המוסד לביטוח לאומי סירב לשלם, בין היתר, בטענה כי תביעת האם לוקה בשיהוי רב כמו גם בשל העובדה כי משך כל השנים לא טרחה האם לבדוק את זכאות בתה הקטינה לקצבת ילדים.
לטענת התובעת, זמן קצר לאחר לידת בתה עלו נישואיה על שרטון והיא נותרה לטפל בבתה בגפה תוך שהיא נאלצת לשנות את מקום מגוריה לעתים קרובות מה שמנע ממנה את האפשרות לקבל את הרשומות הבנקאיות בעניינה ו/או לעקוב בתשומת הלב הנדרשת אחר חשבון הבנק שלה.
בחלוף 6 שנים, במהלך שנת 2016 פנתה התובעת ובקשה לפתוח לבתה הקטינה תכנית חסכון בבנק אלא שאז נתחוור לה לתדהמתה כי מאז ומעולם לא שולמה לה קצבת ילדים בעבור בתה.

עו"ד אוהד פארי
עו"ד אוהד פארי

התובעת פנתה תחילה למוסד לביטוח לאומי בדרישה לתשלום קצבת ילדים רטרואקטיבית, אלא שהמוסד לביטוח לאומי סירב לתביעת התובעת לתשלום רטרו מיום לידת בתה, בין היתר, בטענה כי התובעת לא הגישה תביעה למוסד לביטוח לאומי לקבלת הגמלה במהלך אשפוז הלידה.
בשל סירובו פנתה התובעת, באמצעות ב"כ עוה"ד אוהד פארי מעפולה, והגישה את תביעתה כנגד המוסד לביטוח לאומי.
במסגרת סירובו, טען המוסד לביטוח לאומי כי בהתאם לחוק הביטוח הלאומי כל תביעה לגמלה תוגש למוסד בתוך שנה מהיום בו נוצרה עילת התביעה. עוד נטען כי בהתאם לחוק הביטוח הלאומי במידה והתביעה הוגשה באיחור ולאחר שנה ונקבע כי התובע זכאי לגמלה בעד התקופה שקדמה להגשת התביעה תשולם לו הגמלה ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים אשר קדמו בתכוף לפני החודש בו הוגשה התביעה כאמור.
עוד טען המוסד לביטוח לאומי כי התובעת ילדה במהלך שנת 2010 ובחרה להגיש את תביעתה רק בסוף שנת 2016, 6 שנים מיום לידת הילדה וממועד הזכאות, בשל כך טען המוסד לביטוח לאומי כי בהתאם להוראות החוק אין האם זכאית לתשלום קצבת ילדים מעבר ל-12 חודשים אחורה מיום הגשת התביעה.


[dfp name="728×90" height="728" width="90"]


כמו כן טען המוסד לביטוח לאומי כי מאחריותה של האם לבדוק את זכאותה ולהגיש את תביעתה במועד, מה גם כי כל המידע אודות הגמלאות זמין באתר האינטרנט של המוסד, והתובעת לא טרחה לבדוק זכאותה משך 6 שנים.

• עו"ד פארי: "בית הדין שמר על זכותה של מרשתי ועל זכות בתה לביטחון סוציאלי"

התובעת, באמצעות ב"כ עו"ד אוהד פארי, טענה בהתייחס לטענת המוסד ולפיה, לכאורה, לא הוגשה על ידה תביעה לקבלת גמלה במהלך אשפוז הלידה כי הדבר תמוה שכן כיצד זה דאג המוסד לשלם לתובעת את מענק הלידה, אבל נמנע מלשלם לה את קצבת הילדים אשר גם המסמכים בעניינו מולאו על ידה במהלך אשפוז הלידה.
אשר לטענת המוסד כי יש להחיל את חוק הביטוח הלאומי הקובע כי במידה והתביעה הוגשה באיחור ולאחר שנה טען עוה"ד פארי כי בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה יש בפנייה למשרד הפנים, בבית החולים במהלך אשפוז הלידה, כדי להוות הגשת תביעה למל"ל".
בא כוחה של התובעת, עורך הדין אוהד פארי מסר בתגובה: "בהקשר זה לא יכולתי שלא להיזכר במילותיו של מהטמה גנדי, 'קודם הם מתעלמים מימך, אז הם צוחקים עליך, אחר כך הם נלחמים בך ולבסוף אתה מנצח'. בית הדין שמר על זכותה של מרשתי ועל זכות בתה לביטחון סוציאלי, זכות יסוד אשר הוכרה בפסיקה כזכות המעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. נוסיף עוד כי ייצוג מרשתנו ובתה הקטינה בצורה מקצועית ובלתי מתפשרת הביא בסופו של יום לתוצאה המיוחלת".