משק כנפי ההיסטוריה

עודד ברקין, 76, רפתן במיל', הוא אספן מושבע של חפצי עבר. במשק ביתו בכפר יחזקאל, המושב בו הוא נולד, מרוכזים בתצוגה מרשימה שלל מסמכים מרתקים, כלי חקלאות מסורתיים, מצלמות ישנות, תמונות עם ניחוח היסטורי וחלקים מרכבת העמק (החיג'אזית) מלפני יותר ממאה שנים. “פעם היו קוראים לחפצים הללו אלטע זאכן, אבל היום רבים מתלהבים מהם", אומר ברקין בחיוך, ומזמין את הציבור הרחב למשק שלו – במטרה לחזור במנהרת הזמן לזמן מה

במשך עשורים רבים אסף עודד ברקין מהמושב כפר יחזקאל חפצים ייחודים עם ארומה היסטורית ברוח הציונות וארץ ישראל הישנה והטובה. אחרי שנים רבות הוא החליט לעשות מעשה ולקבץ את כל החפצים לתצוגה מרהיבה ומרתקת, במשק שבחצר ביתו במושב כפר יחזקאל שבגלבוע.
הוא בן 76, נשוי ואב לארבעה ילדים ותריסר נכדים. בעבר היה רפתן גאה, עד שהרפת נסגרה לפני כ-13 שנים לערך. במקום בו ניצבת הרפת עיצב ברקין את ה"מוזיאון הפתוח" הפרטי שלו, עם פריטים נוסטלגיים שישיבו כל אדם ממוצע במנהרת הזמן בין רגע. כאדם שורשי, המחובר לעמק בעבותות, פיתח ברקין ערך סנטימנטלי לכל אחד ואחד מהחפצים הישנים, חלקם בני מאה שנים ויותר.


"התחלתי למעשה במלאכת האיסוף כבר לפני 40 שנה, אולי יותר. בהתחלה הכל היה מאובק, מפוזר וזרוק בחצר, אבל בשנים האחרונות התחלתי לסדר יותר ויותר את הפריטים ברפת המצויה במשק שבבעלותי"


התצוגה כוללת בובות, כלי חקלאות ועבודה, מכשירי רדיו, תמונות, מסמכים מרתקים, תעודות משפחתיות, סמלים, מצלמות, משקלים, ריהוט, כלי מטבח ואמבטיה ואפילו "ספרטור", מכשיר ישן ששימש להכנת שמנת טריה. כל המוצגים נאספו באהבה רבה מחברים, בני משפחה וחלקם חפצים של בני משפחתו השורשיים, שעלו ארצה מאוקראיינה בשנת 1914.

"נולדתי פה וגם אבי הגיע לכפר יחזקאל כבר כבר שהיה בן שנה", אומר ברקין, “המשפחה שלי נמנית על הקבוצה הראשונה שהתיישבה במושב. התחלתי למעשה במלאכת האיסוף כבר לפני 40 שנה, אולי יותר. בהתחלה הכל היה מאובק, מפוזר וזרוק בחצר, אבל בשנים האחרונות התחלתי לסדר יותר ויותר את הפריטים ברפת המצויה במשק שבבעלותי".


"אי אפשר להישאר אדישים כשרואים פריטים כל כך מיוחדים. החפצים הללו יכולים לעניין אנשים שעוסקים בארכיאולוגיה והיסטוריה אבל לא רק"


[dfp name="728×90" height="728" width="90"]


"אי אפשר להישאר אדישים כשרואים פריטים כל כך מיוחדים"

ברקין לא מסתפק באיסוף החפצים. הוא מנקה אותם ביסודיות, צובע אותם ומעניק לחלקם חיים חדשים, בטרם הם מוצגים ב"גלריה הפרטית" הסמוכה לביתו. החפצים מקוטלגים על פי הקשרם מתוך מטרה ורצון לשמרם בצורה הטובה ביותר. הניחוח ההיסטורי העז הבוקע מ"הרפת של ברקין", מוביל ילדי גנים לבקר באורח קבע במקום, ולשמוע סיפורים נוסטלגיים וייחודים מפיו של עודד. “הייתי רוצה שיבואו יותר אנשים במטה שייחשפו לפיסות ההיסטוריה שמונחות אצלי בחדרים", אומר ברקין, “אי אפשר להישאר אדישים כשרואים פריטים כל כך מיוחדים. החפצים הללו יכולים לעניין אנשים שעוסקים בארכיאולוגיה והיסטוריה אבל לא רק. יש לי פה חלקים מרכבת העמק או כפי שנקראה בעבר רכבת העמק החיג'אזית. יש חלקים נוספים ואדני רכבת שאספתי מאזור צומת נבות. אלו פריטים עם היסטוריה אמיתית, שאפשר ללמוד מהם המון על אורחות החיים של המאה שעברה, בעיקר של העשורים הראשונים שלה. כולי תקווה שהמוצגים הללו ייחשפו בפני ציבור רחב ככל שאפשר גם עכשיו וגם בעתיד- לדורות הממשיכים. בדרך זה אנו משמרים את ההיסטוריה- הלכה למעשה. פעם היו קוראים לחפצים הללו אלטע זאכן, אבל לשמחתי היום רבים מתלהבים מהם, בעיקר אחרי שסידרתי את המקום. מכאן אני קורא לחובבי האספנות וההיסטוריה לבוא ולבקר אצלי במושב. הביקור אינו דורש תשלום, אבל הוא כן דורש תיאום מראש. אני מבטיח להעניק הסברים מקיפים ומרתקים", סיכם ברקין.

לתיאום ביקור- עודד ברקין: 050-2070503