סיפורה של משפחת רויזנר, הוא סיפור הצלחתה של מסעדת אסדו בר בקיבוץ אלונים.
הזוג רויזנר, ריינה (64), ובעלה מיגל (75), נולדו באורוגוואי, אך שורשיהם טורקיים ופולנים. שורשיה התורכיים של ריינה באו לידי ביטוי באוכל המסורתי, ובערכים שספגה בבית, ולמרות שגדלה באורוגוואי היא התחנכה על המסורת היהודית.
בגיל 18 היא נישאה למיגל ולאחר שנה ילדה את בכורה דוד ניקולס. בתוך שש שנים כבר הייתה אימא לארבעה ילדים. באורוגוואי היו להם חיים טובים. מיגל היה שותף עם אחיו במפעל למסגרות משקפיים, עד שבשנות ה – 80 החלה הרעה במצב הכלכלי במדינה, וזה אילץ אותם לעשות עלייה. בשנת 1983 הם עלו יחד ילדיהם הקטנים ומשפחתה של ריינה. ההתאקלמות כאן בארץ הייתה קשה. מיגל שניהל מפעל אופטיקה משגשג, לא הצליח להשתלב בעבודה ראויה, ומקץ שנתיים, כשהשלטון הצבאי הוחלף ואורוגוואי הפכה לדמוקרטית, חזר לאורגוואי. לאחר שלושה חודשים הוא גם הביא את משפחתו בחזרה.
איך הרגשת עם עזיבתך את הארץ?
"לא ממש רציתי לעזוב. היה לי טוב. כל משפחתי הייתה כאן, אבל לא הייתה לי ברירה בגלל מיגל".
• החזרה בתשובה
באורוגוואי, מיגל חזר לעסוק באופטיקה, אך הפעם, הוא פתח חנות משקפיים ומוצרי אופטיקה. את הילדים היא שלחה לבית ספר יהודי, ולתנועות נוער שונות ששלחה אותם למשלחות לארץ. בנה הבכור ניקולס, השתתף בתוכנית המשלחת לארץ ובמשך שהותו כאן, הוא התאהב בדת, והחליט לחזור בתשובה. כשחזר הביתה לאורוגוואי כבר היה דתי, והמשפחה שהייתה חילונית, הייתה צריכה להתאים את עצמה לאורחות חייו החדשים.
הבן ניקולס כבר עשה עלייה לארץ כדתי, וכדי לא לאבד את בנם לדת, ולהיות קרובים אליו, בשנת 1998, הם עשו עלייה לישראל והפעם לתמיד. חמש עשרה שנה הם שהו באורוגוואי, עד שעלו ארצה, ליקנעם.
את הבן הדתי הם קיבלו באהבה ועשו הכול כדי להתאים את עצמם אליו.
מסעדת אסדו בר, מציעה קונספט של אירוח ואהבת הבשר, ומציעה תפריט שכולו בשר משובח. גולת הכותרת הוא ללא ספק, הם נתחי האסאדו הענקיים שמונחים על שיפוד בצורת צלב (אסאדו על הקרוס – שיטת צלייה ארגנטינאית)
לאט לאט, למדו את המסורת היהודית, עשו קידוש, ריינה הדליקה נרות, והם אף הכשירו את ביתם כדי שבנם יבקר אותם. נראה שחייהם בארץ פרחו ושגשגו. ריינה עבדה אצל אחיה ומיגל חזר לעבוד כאן בתחום ייבוא האופטיקה.
ריינה לא שכחה את המסורת האורוגוואית, ותמיד בער בה הרצון לפתוח כאן מסעדה שתביא את מסורת אהבת הבשר והאירוח לסועד הישראלי. שלושה חודשים ניסתה לשכנעה את בעלה מיגל שלבסוף התרצה לה.
למה לפתוח דווקא מסעדה? מהיכן הרעיון הזה הגיע?
"אחי עבד במסעדת בשרים, שפתוחה רק בסופי שבוע. אנחנו באים ממסורת רבת שנים של אהבה לבשר, וגם אני רציתי להביא את האהבה הזו, יחד עם השירות והמשפחתיות לישראלים".
• תחילת הדרך
בשנת 2003 ריינה ומיגל פתחו את האסדו בר, תחילה כצריף קטן בפאתי קיבוץ אלונים, שבעמק יזרעאל, שיציע גריל בשרים דרום אמריקאי, שיעבוד רק בימי שבת. הזוג רויזנר לא ממש הגיע מתחום המסעדנות ולכן הם רתמו את כל המשפחה לעזרתם. כל המשפחה הייתה שותפה לניהול המסעדה, ולכול אחד היה תפקיד בה. הקונספט היה ברור. התשלום מראש, השירות עצמי, והבשר משובח. ברקע תתנגן מוזיקה דרום אמריקאית, והאירוח יהיה חם משפחתי ולבבי בדיוק כמו בבית באורוגוואי. והאורחים לא איחרו להגיע.
אך חלום לחוד ומציאות לחוד. כמה ימים לפני שנפתחה המסעדה התבשרה ריינה שהיא חולה בסרטן השד. הבשורה ניחתה עליה כרעם ביום בהיר, ורגע לפני שהיא הולכת להגשים את חלום חייה. כשהיא סיימה את הטיפולים, ואת הניתוח בהצלחה, ריינה הבריאה ושבה לעבוד במסעדה.
נראה שהחיים של משפחת רויזנר, שוב מחייכים אליהם, וההצלחה של המסעדה הקטנה לא איחרה לבוא. הם החליטו להעתיק את הצריף הקטן הזה למסעדה של ממש הפעם בלב הקיבוץ. הם גם הוסיפו ימי עבודה, והמסעדה עבדה גם בחמישי.
איך מנהלים עסק שכולו משפחתי ועדיין לשמור על האחדות המשפחתית הזו?
"עשר שנים ניהלנו את המסעדה לבד. לאט לאט הילדים הצטרפו אלינו כשהיו בחופשות מלימודיהם. אנחנו משפחה אוהבת וחמה וזה לא פגע במרקם הזה בשום אופן, כי כל אחד ידע מה תפקידו".
היום, אחרי שנים של ניהול, פרשו הזוג רויזנר מניהול המסעדה והשאירו את שרביט הניהול לבניהם, דמיאן וסבסטיאן. "למדנו גם לשחרר", אומרת ריינה. "בעיקר מיגל, לו היה הכי קשה לשחרר. הוא ידע איך הדברים מתנהלים, ידע טוב יותר ממני לנהל את המסעדה".
• קורונה טיים וסרטן- טייק 2
בשנת 2019 ממש כשהחלה הקורונה, חלתה ריינה בשנית בסרטן, ולמעט הטיפולים הכימותרפיים היא נאלצה לעבור כריתת שד. גם הפעם היא ניצחה את המחלה העיקשת והבריאה. היום ריינה ומיגל עדיין מגיעים למסעדה, מסתובבים בין האורחים שואלים לשלומם, ומעבירים את מסורת האירוח גם לילדיהם שימשיכו את המורשת, והיא אף אופה את הקינוחים במסעדה.
מסעדת אסדו בר, מציעה קונספט של אירוח ואהבת הבשר, ומציעה תפריט שכולו בשר משובח. גולת הכותרת הוא ללא ספק, הם נתחי האסאדו הענקיים שמונחים על שיפוד בצורת צלב (אסאדו על הקרוס – שיטת צלייה ארגנטינאית), ונצלים על גחלים עשויים משבבי עצי הדרים, למשך שמונה שעות, כשלאחריהם מועברים ל Parilla (מנגל דרום אמריקאי).