סיפור בנייתו של "הקרונוע האווירי" – שילוב בין קרון לאווירון (מרץ 1918) הנו ראשיתה של התשתית האווירית בעמק יזרעאל בפרט ובמדינת ישראל בכלל.
הקרונוע היה שיתוף פעולה מרתק אשר ביטא את החדשנות יוצאת דופן, באותן השנים, בין מערך האוויריה הגרמנית בצפון (עמק יזרעאל) לבין ברוך קטינקא, המהנדס הראשי של "מסילת "רכבת העמק", התשתית התחבורתית המרכזית בעמק באותן השנים.
בימים האחרונים, 104 שנים אחרי אותה חשיבה חדשנית של המהנדס, שוחזר דגם של אותו "קרונוע אווירי" כמזכרת לאותו סיפור יוצא דופן וכמחווה למהנדס המופלא. הקרון הוצב באתר השיחזור ההיסטורי בתחנת רכבת העמק בצמח שבמכללה האקדמית כנרת.
בשנת 1917 פרסו טייסות האוויריה הגרמנית, שנשלחו לסייע לצבא הטורקי בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, למספר שדות תעופה ארעיים ברחבי עמק יזרעאל. בזאת החל עידן חדש בעמק – עידן התעופה הצבאית. מטוסי קרב ותצפית גרמניים המריאו מאדמת העמק לגיחות קרב ואיסוף מודיעין כנגד חיל המשלוח המצרי, בפיקודו של הגנרל אלנבי, שהתקדם מדרום. במספר מקרים נרקם קשר מיוחד בין הטייסים הגרמניים לתושבים היהודיים של העמק. באחת מנקודות השיא, אנשי הטייסת הבווארית שהוצבה ליד מרחביה, סייעו לתושביה היהודים להתמודד מול איום הפורעים העוינים מכפר ערבי הסמוך – וזאת בפעולה משולבת קרקעית ואווירית.
• מחיים את תחנת הרכבת
בימי מלחמת העולם השנייה נבנו בסיסי אוויר בריטיים ברחבי העמק (רמת דוד, מגידו ומוקייבלה), שנועדו להגן על ארץ ישראל מפני איום הפלישה של גרמניה הנאצית ושלוחותיה, בתקופה החשוכה ביותר בהיסטוריה של גרמניה המודרנית. במלחמת העצמאות התמקמו טייסות חיל האוויר הישראלי בבסיס רמת דוד, ומאז התקבע מעמדו ככנף הקרב הצפונית של מדינת ישראל, שמגינה על שמי המדינה ופועלת בעומק שטח האויב.
בשנים האחרונות התהדק שיתוף הפעולה בין חילות האוויר של ישראל וגרמניה ומטוסי קרב גרמניים חזרו לטוס בשמי העמק במסגרת תרגילים משותפים שנערכים עם חיל האוויר הישראלי. בתרגיל ה"בלו פלאג" האחרון, שנערך באוקטובר 2021, טס בשמי הארץ מטוס קרב גרמני מדגם טייפון שנצבע בצבעי דגלי הלאום של ישראל וגרמניה כמחווה לידידות האיתנה בין המדינות. על כנפו נשא המטוס את סמל צלב הברזל – אותו הסמל שהתנוסס על מטוסי האווירייה הגרמנית בשמי עמק יזרעאל בימי מלחמת העולם הראשונה.
לפני מספר חודשים החליט זיו אופיר, סמנכ"ל המכללה האקדמית כנרת להקים את האנדרטה המיוחדת לקרונוע האוויר, בתחנת הרכבת ההיסטוריה, צמח, הממוקמת בחלקה הדרומי של המכללה. תחנת צמח הייתה התחנה האחרונה של הרכבת בתחומי ארץ ישראל, לפני שהמשיכה בדרכה מזרחה, לסוריה. עד לפני כעשר שנים התחנה הישנה עמדה נטושה וסכנת בליה והתפוררות איימה עליה. אופיר ראה בכך הזדמנות פז להחיות את תחנת הרכבת ולהפוך אותה לליבו של הקמפוס החדש שבו תפעל המחלקה ללימודי ארץ ישראל.
"אנו מרבים בשנים האחרונות לדבר על חדשנות, תעוזה, יצירתיות, נחישות – כל אלה באים לידי ביטוי ב'קרונוע האווירי'"
מאז התחנה ניצלה מכליה, עברה תהליכי שימור, שיקום ושיחזור בידי המועצה לשימור אתרי מורשת. עם הזמן הלכו והתווספו מרכיבים שונים שהיו חלק מאותה תחנת רכבת חשובה, נחשף המתקן שסובב את הקטרים, שוחזרו מיכלי המים שהזינו את מיכלי הקיטור ומבני התחנה ההיסטורית עברו מתיחת פנים. במקביל החל אופיר לקיים במקום אירועי זיכרון לקרב ההיסטורי שבו נכבשה התחנה על ידי הפרשים האוסטרלים במלחמת העולם הראשונה.
כשנודע לזיו אופיר על ההזדמנות לקבל תקציב עבור שיחזור הקרונוע של קטינקא הוא לא חשב פעמיים וגייס למשימה את הפרופסור דידי לין, מרצה מהמכללה האקדמית כנרת, ואת אבי בלטנר, בעל מסגריה במושבה מנחמיה. במשך מספר חודשים הם עמלו על בניית הדגם. והמבצע לשיחזור יצא לפועל בעזרת משרד התרבות, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל והמכללה האקדמית כנרת.
בשבוע שעבר הוצב העתק הקרון בתחנת צמח בטקס חגיגי. בטקס השתתף גם אחד מנכדיו של קטינקא שהודה בהתרגשות על העלאת הסיפור של סבו.
זיו אופיר מסביר את החשיבות שהוא רואה בשיחזור אותו קרון משוגע: "אנו מרבים בשנים האחרונות לדבר על חדשנות, תעוזה, יצירתיות, נחישות – כל אלה באים לידי ביטוי ב'קרונוע האווירי'; זה סיפור על שילוב מוזר של קרון ומטוס ושל אדם אחד ומיוחד שעמד מאחורי בניית 'יצור זה', המהנדס ברוך קטינקא".