מאז פרוץ הקורונה בארץ, מערכת הבריאות פעלה על סמך הניסיון והידע המועט שנצבר במדינות אחרות שהתמודדו עם הנגיף. כעת, לאחר מספר חודשים אינטנסיביים של מלחמה בנגיף, משרד הבריאות מגבש תובנות ודרכי פעולה חדשות המבוססות על הספרות הרפואית העדכנית והניסיון הישראלי. לשם כך, נערך כנס וירטואלי שבו השתתפו רופאים ואנשי צוות עתירי ניסיון בטיפול בחולי קורונה בישראל.
ד"ר ביביאנה חזן, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי העמק ובכללית במחוז הצפון, העבירה הרצאה מרתקת בנושא קורונה והשפעתה על האוכלוסייה המבוגרת. לדבריה "מחצית מהנפטרים מהנגיף בעולם ובישראל הם מעל גיל 65.
גיל מבוגר מהווה גורם סיכון, כך גם מחלות רקע ומצב תפקודי. כלומר, במידה ששני אנשים באותו גיל ועם אותן מחלות רקע יידבקו בקורונה, הסיכוי של אדם עצמאי, פעיל ומתפקד לפתח סיבוכים ולמות, נמוך מהסיכוי של אדם סיעודי. גורמי סיכון נוספים הם: מין, כאשר גברים בסיכון גבוה יותר מנשים, מחלות רקע כגון יתר לחץ דם, סוכרת, השמנת יתר, מחלות לב או מחלות ריאה כרוניות".
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
"תובנות חדשות שנמצאו הן כי מלבד גיל ומחלות רקע יש גורמים נוספים שמשפיעים על תמותה מהנגיף", מתארת ד"ר חזן. "כמחצית מהנפטרים היו דיירי בתי אבות, רובם נדבקו מאנשי הצוות המטפלים בהם.
זמינות אמצעי המיגון לא היה מספק, המגורים לעיתים מאוד צפופים, הם נתקלו בקשיים כשניסו לשמור על מרחק בין הדיירים, והתמודדו גם עם קשישים שסובלים מירידה קוגניטיבית ותפקודית. לעיתים, הסימפטומים של אותם חולים היו לא טיפוסיים למחלת הקורונה, ולכן היה לעיתים עיכוב באבחון".
המסקנות החשובות שהעבירה ד"ר חזן למשרד הבריאות בכנס הן שלחלק מהחולים המבוגרים יש סימפטומים לא טיפוסיים ולכן על אנשי הצוות המטפלים לגלות ערנות וגמישות מחשבתית ולסקור אותם מהר.
אחד הסימפטומים הוא התייבשות וירידה במצב הכללי. במוסדות לאשפוז ממושך, כמו בתי אבות, יש צורך לתגבר את אנשי הצוות ולבצע בדיקות מהירות לעובדים ולדיירים. "הבשורה המשמחת היא שמבוגרים עצמאיים שגרים בבתיהם נמצאים בסיכון נמוך יותר לפתח סיבוכים אך עדיין צריכים להיזהר", סיכמה ד"ר חזן.