כשהחלטתי לעסוק בהתמכרות לסוכר, היה חבר שלא הבין על מה אני מדברת. "התמכרות לסוכר? אין דבר כזה! שאנשים פשוט יסגרו את הפה!".
הרבה חושבים כך. מה הבעיה? מי שרוצה לרזות, שיאכל פחות ויעשה ספורט. מי שיש לו סוכרת שיפסיק לאכול פחמימות פשוטות. אם הילד שמן, שההורים שלו יפסיקו לתת לו לאכול כל כך הרבה. גרוע מזה, רוב האנשים השמנים גם מאמינים בזה ולכן הם חיים בתחושה של כישלון, רגשי אשמה ובושה. אם זה היה כזה פשוט, מזמן כולנו היינו חטובים עם שרירים בבטן.
אני חברה בארגון רפואי הנקרא "החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר". לאחרונה, הייתי בכנס מצויין של החברה. שמחתי לשמוע את הרופאים המובילים בתחום אומרים במפורש שהגיע הזמן להודות שהפתרון להשמנה צריך להיות הוליסטי, מאמץ של כולם מכל הכיוונים. למה זה חשוב? כי להגיד "שפשוט יסתמו את הפה" זה לא נכון. הצגת הפתרון להשמנה כ"דיאטה ופעילות גופנית" אומרת שהבעיה היא "גרגרנות ועצלנות", שהשמנים הם האשמים בבעיה והאחראים היחידים לפתרון.
יש לחברה, לממשלה, לחברות המזון, ולתקשורת הרבה אחריות ליצירת בעיית ההשמנה, ולכן גם חובה לתת כתף לפתרון. לא הכול על השמנים. כל עוד מתירים לחברות ולתקשורת יד חופשית ליצור סביבה תזונתית כפי שאנחנו חיים בה היום, אנחנו בבעיה – כולנו. הגיע הזמן לחייב אותם לשים את הבריאות שלנו לפני הרווחיות הכספית – הם לא יעשו זאת לבד. הגיע הזמן להוריד את הנטל מכתפי השמנים, ולהפסיק לדרוש מהם "לשלוט בעצמם". הגיע הזמן להתחיל להבריא את עצמנו כחברה. הגיע הזמן לחזור ולאכול בעיקר את מה שבני האדם נועדו לאכול. הגיע הזמן שהאוכל הבריא יהיה זמין ובמחיר לכל כיס. הגיע הזמן שנשנה כולנו את התפיסה של מה זה "אוכל טוב". כולנו אחראים.
ציפי ליבנה, אחות מוסמכת, מומחית להתמכרות לסוכר, עורכת סדנאות קבוצתיות, תכניות לליווי אישי וזוגי לגמילה מסוכרים, ומרצה לקהל הרחב.
מייסדת "ציפי ליבנה – משקל בריא וראש חופשי". כנסו לאתר zlivneh.com