מחוברים נוסח עפולה

הם נראים בדיוק אותו הדבר, הבוס שלהם לא מזהה ביניהם למרות שהם מועסקים אצלו כבר זמן רב ויש להם דרך מיוחדת לעזור לחברים ולבני המשפחה לזהות אותם. תכירו את נתנאל ומתן פרץ, התאומים הכי זהים בעפולה, שמודים בחיוך שגם אמם מתבלבלת לא פעם בזיהוי שלהם.

כשנתנאל ומתן פרץ מתהלכים ברחובות העיר עפולה, העיר בה הם נולדו ומתגוררים גם בימים אלה, לעוברים ושבים קשה להתעלם מהמראה הזהה. השניים, בני 28, הם מה שנקרא תאומים מבטן ולידה וככל שנוקפות השנים המראה הזהה רק מתחדד. מהרגע שנולדו השניים הם צמודים אחד לשני, החל מהגן ובית הספר ועד לימים אלה. הם מתלבשים בצורה דומה, מבנה גופם וגובהם בדיוק אותו הדבר ורק מבנה השיניים מבדיל אותם למעשה. למתן ונתנאל עוד 3 אחיות שלדבריהם הן היחידות שמזהות מי זה מי. ״אנחנו תמיד צוחקים על זה שגם אמא שלנו אוולין מתבלבלת ביננו״, אומרים האחים בחיוך, ״היא מאוד חשובה לנו ואנחנו תומכים בה כמה שאנחנו יכולים".
אביהם אליהו נפטר לפני כארבע שנים מדום לב ומאז החיבור עם אמם התהדק. "מאז שהיינו ילדים קטנים כולם אמרו לנו שהדמיון ביננו הוא יוצא דופן. ככה היה גם בגן ביחד עד כיתה ו׳ ובהמשך בתיכון. כל מקום שאנחנו באים אנשים ישר נועצים בנו עיניים ומחייכים ואנחנו משיבים חיוך מכיוון שאנחנו כבר יודעים שהם קצת בהלם מהדמיון שלנו".
השניים נפרדו לראשונה אחרי לימודיהם כשמתן שרת כמכונאי רכב ונתנאל תרם את חלקו למדינה בשירות לאומי.

• "אני אפילו לא מנסה לזהות מי זה מי"

במהלך השבוע השניים מועסקים בחברת האבטחה "אעידן שרותי אבטחה וסדרנות בע"מ", והבעלים יגאל אעידן מודה בחיוך שגם אחרי תקופה ארוכה שהשניים מועסקים אצלו הוא עדיין לא מצליח לזהות בינהם. "אני אפילו לא מנסה לזהות מי זה מי", אומר אעידן עם חיוך גדול, "ויתרתי כבר אחרי זמן קצר. זה לא מסתכם רק במראה חיצוני אלא גם בהתנהגות, בטמפרמנט ובתכונות האופי הבולטות שלהם. אני יכול לומר שהם שני צעירים חרוצים, מסורים לעבודה ובכל מקום מעריכים את תפקודם. הם הפכו לסוג של מותג במגרשי הכדורגל והכדורסל והמון אוהדים מזהים אותם".
במסגרת עבודתם מאבטחים השניים מגרשי ספורט ברחבי עפולה והעמקים וגם שם נותרים לא מעט אוהדים פעורי פה לנוכח הדימיון ביניהם.


[dfp name="728×90" height="728" width="90"]


"קרה פעם שאני עבדתי בחנייה במגרש בעפולה ומתן בשערים", סיפר נתנאל, "רכב שעבר אותי נסע כמה מאות מטרים וכשהוא יצא מהמכונית הוא ראה את מתן. הוא היה בהלם מוחלט ולא הבין מה קרה. אני חושב שהוא היה בטוח שרצתי במהירות של כמה עשרות קמ"ש. הסברתי לו מיד שמדובר באח שלי. לאורך השנים היו לנו המון מפגשים עם אנשים שהתבלבלו ביננו, אבל אנחנו לא ניצלנו את זה לרעה, גם לא בתקופה שהיינו בבית הספר".
מתן מוסיף: "יוצא לנו להתלבש לא פעם אותו דבר ואז באמת קשה לאנשים לזהות אותנו. בגלל זה החלטנו להקל על החברים ובני המשפחה וכל אחד מאיתנו שם שעון ביד אחרת". ומה עם מריבות? "כמו כול אחים ממוצעים אנחנו רבים מפעם לפעם, אבל זה ממש כמעט ולא קורה", אומרים מתן ונתנאל, "יש ביננו אהבה אמיתית של אחים תאומים וקשה לתפוס אותנו לא ביחד".