השבוע התקיימה תחרות 'מוצר מציל חיים', כאשר סירות עשויות מחומרים ממוחזרים התחרו זו בזו בשיט בכנרת. התחרות נעשתה ע"י סטודנטים מהמחלקה להנדסת מים במכללה האקדמית כנרת במסגרת קורס 'עיצוב תעשייתי', העוסק בפיתוח מוצר המציל חיים. בפרויקט הייתה התייחסות לאזורים מוכי אסון הקשורים במים כמו הצפות או שיטפונות והסטודנטים ניסו לייצר מוצר שיוכל לעזור בהתניידות ובמקרים מסוימים אפילו להציל חיים.
באיזה הצלת חיים מדובר?
באירועים כמו הצפה או שיטפון הבעיה המרכזית היא התניידות. דמיינו מקרה בו אישה בהריון צריכה להגיע לבית החולים או אדם זקן שזקוק לטיפול רפואי והכל סביבו הופך לאגם. בדיוק למצבים כאלה, הסטודנטים נדרשו לייצר פתרון יעיל.
המטרה הייתה לפתח פלטפורמה צפה, שתוכל להחזיק 100-150 קילו ובנויה מחומרים ממוחזרים, מפסולת ומחומרים שיש לכולנו בבית. לשם הקורס הוקמה מעבדה חדשה לעיצוב ותכנון במכללה, הממוקמת ממש על חוף הכנרת, כאשר העיסוק המרכזי בה יהיה פיתוח, עיצוב ותכנון מוצרים.
העבודה על הסירות נעשתה בקבוצות כאשר בפרויקט נבנו שלוש סירות. כל סירה נבנתה בגישה שונה ומאילתור של בקבוקים, מכלים, צינורות ישנים, משטחי עץ וגזרי עץ שנמצאו בסביבה. אחד המשוטים נבנה ממשטח כתיבה שהיה מחובר לכיסא סטודנט שיצא משימוש וחובר למקל של מטאטא, כך שמשטח הכתיבה שימש ככף המשוט. המשוטים האחרים נעשו מחיתוך של מכלי שמן מהקפיטריה של המכללה ולאחר בדיקות הנדסיות הקשורות בציפה נבדקו הסירות במי הכנרת הרדודים.
בסיום הפרויקט, התקיימה תחרות שבה כל סירה יצאה עם משוט למקצה שנמדד בזמן, בכדי לבדוק את איכות וטיב הסירה. כל סירה יצאה לשייט קצר כאשר נקודת ההתחלה והסיום נקבעו מראש. במקום הראשון בתחרות צלחה הסירה של הסטודנטים ניצן בוזי, לבנת דה קסטרו, מוחמד שהין, נמרוד גוט ובן ויינשטיין, שהסירה שנבנתה על ידם הצליחה לשוט בזמן הקצר והיעיל ביותר ולצוף באופן קבוע ומאוזן.
לסיכום הפרויקט הסטודנטים התבקשו לייצר פורמט של גלויה או פלאייר המסביר על ידי תמונות ושרטוטים וכמעט ללא מילים, כיצד ניתן יהיה לבנות סירה מחומרים ופסולת שיש כמעט בכל מקום. את 'הוראות ההרכבה' ניתן לשלוח ולחלק לאנשים באיזורי אסון ממקומות שונים בעולם, אשר יוכלו להצליח ולבנות סירות בעצמם שיעזרו בהתניידות בעת חירום.
פרופ' דידי לין, המרצה המוביל את הפרויקט סיפר בהתרגשות "היה מפתיע ומרגש לראות גישות שונות ואנרגיות שונות של עבודה, כאשר קבוצות של 3-4 מהנדסים צעירים הופכים כמה צינורות ומשטחים ישנים לסירות מוצלחות שלבסוף עמדו במשימה. נראה שהכשל הנפוץ היה בתכנון המשוט ואחת הסירות התקדמה לאט בשל משוט שלא תפקד טוב מספיק. בכל שנה זה מרגש מחדש, כאשר רעיון הופך למוצר קיים ומוחשי ולאורך כל הדרך עובר התאמות. הסטודנטים מתרגשים להפוך את פרי דמיונם למציאות ולי יש את הזכות ללוות, לעזור ולתמוך."