החיים בעיר או בכפר על צורות ההתיישבות מזמנים לנו באופן יומיומי יחסי שכנות כאלה או אחרים, טובים, עניניים או התעלמות הדדית, ולפעמים אף גולש לפסים של סכסוכים מכל מיני סיבות.
במידה וסכסוך שכנים כזה אף מחריף והסיכוי היחידי הנראה לעין לפתור אותו בפניה לגורם משפטי רשמי, אז לידיעתכם, סכסוכי שכנים נדונים בדרך כלל בפני המפקח על רישום המקרקעין.
מדובר בגורם שיפוטי לכל דבר ועניין ולו סמכות זהה לבית משפט השלום. המפקח מחליט בסכסוכים בין הדיירים בבית המשותף ולגבי סכסוכי שכנים.
המפקח על רישום המקרקעין הינו שופט המקביל בדרגה לשופט בבית משפט שלום. מהיותו הנ"ל, רשאי ומוסמך לתת פסק דין כספי, פסק דין הצהרתי או פסק דין המחייב את השכן שנגדו הוגשה התביעה לבצע פעולה כלשהי או אף להימנע מלעשות פעולה כלשהי.
בחוק המקרקעין כמה עניינים שבהם ניתן לפנות אך ורק למפקח ולא לבית המשפט. עם אלה נמנים בין היתר זכויות וחובות על פי תקנון הבית המשותף, חילוקי דעות לעניין דמי השתתפות בניהול הבית המשותף, התקנת מעלית או הפעלת מעלית שבת, התקנת דוד שמש, הינתקות ממערכת חימום מרכזית והחלפת ספק גז.
חלק ניכר מן המקרים של סכסוכי שכנים מובילים למצב של איום ו/או הטרדה ו/או אלימות. במצב זה יש להגיש תלונה בעניין למשטרת ישראל ולאחריה לשקול גם הגשת בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
בעניינים אחרים, דוגמת גרימת מטרד, השגת גבול או עבירות כלפי רכוש של אחד השכנים – יש למפקח ולבית המשפט סמכות מקבילה ומאפשרת שיקול דעת בעת הגשת התביעה.
• חוק למניעת הטרדה מאיימת
חלק ניכר מן המקרים של סכסוכי שכנים מובילים למצב של איום ו/או הטרדה ו/או אלימות. במצב זה יש להגיש תלונה בעניין למשטרת ישראל ולאחריה לשקול גם הגשת בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת.
מטרתו של חוק זה להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו.
הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
לקבלת צו למניעת הטרדה מאיימת ישנם 2 תנאים: התנאי הראשון הוא כי השכן אשר איים או הטריד עשה זאת כבר בעבר. התנאי השני הוא כי קיים יסוד סביר להניח כי תהיינה הטרדות נוספות בעתיד. סביר להניח כי אותו אדם יטריד או יאיים שוב ויפגע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו או בגופו של אותו אדם, הרי שאז בית משפט רשאי לתת צו למניעת הטרדה מאיימת.
תוקפו של צו למניעת הטרדה מאיימת לא יעלה על 6 חודשים, אך ניתן להאריך בכל פעם עד שנתים בפניה לבית משפט.
להלן כמה דוגמאות במקרים של סכסוכי שכנים
• רעש
תקנות למניעת רעש מטילות הגבלות על הפקת רעש מתוך דירות מגורים דוגמת טלוויזיה, רדיו, רמקולים, שירה ואף חביטה על מזרונים ושטיחים.
כאשר מדובר בשכן מרעיש ניתן לפנות למשטרה אשר מוסמכת להטיל קנסות. ניתן להגיש תביעה אזרחית ובמקרים מסוימים אף תוגש תביעה פלילית כנגד האדם שעבר על חוק הרעש או התקנות.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
התקנות למניעת רעש אוסרות על הפעלת רעש באזורי מגורים בין השעות 14:00 ל-16:00, וכן בין 23:00 ועד 07:00 למחרת, למעט המקרים החריגים.
• תשלום לנציגות המשותפת
לפי חוק על כל דייר לשאת במשותף בעלויות תחזוקה שוטפת של רכוש משותף בהתאם לסייגים בחוק. במקרה של הפרה על ידי מי מהדיירים הנציגות רשאית להגיש תביעה בדרישה לשאת בתשלומים ואף בהוצאות ההליך.
• ליקויי רטיבות
במקרים של רטיבות שהחלה מביתו של השכן וגרמה נזק לדירות אחרות בבנין יש לפעול לפניה לשכן המזיק בדרישה לתיקון המפגע ובמקרה של סירוב לטפל ניתן להגיש תביעה לקבלת פיצוי בגין הנזקים שנגרמו בצירוף חוות דעת שמאי אשר מעריכה את גובה הנזק.
*אין באמור לעיל להוות תחליף לקבלת ייעוץ משפטי