מהעמק – אל גורילות ההרים האחרונות בעולם

מרלן נוי, צלמת בעלי חיים וטבע ממושב מרחביה שבעמק יזרעאל הנציחה בעדשות מצלמותיה אינספור רגעים מרהיבים בכל רחבי הגלובוס. לאחרונה היא שבה ממסע צילומים ספקטקולרי ועוצר נשימה ביערות ובסוואנות של רואנדה וקניה, במהלכו היא נחשפה לגורילות מדהימות, ברדלסים ושלל חתולים טורפים. בתום המסע היא כתבה יומן מסע מרתק לעמקניוז

"הרעיון לטוס לרואנדה נולד נוכח הידיעה כי הוא יעד ירוק (אחד הבודדים באותה עת בתקופת הקורונה) ובכדי להגשים חלום נוסף שלי: לראות ולצלם גורילות. באמצע דצמבר יצאנו למסע של שבועיים ונשארנו כחודש. יצאנו לביקור במדינה הירוקה האחרונה וגילינו את היעד המרגש של העשור. לא האמנו שאנחנו נמצאים באפריקה. הנופים כאילו הושאלו מאירופה.

• "קורונה טיים" – גרסת רואנדה

"מיד עם הנחיתה בקיגלי הבירה קיבלו את פנינו פקידים בחלוקים לבנים שווידאו שלכל נוסע יש בדיקת קורונה שלילית. רק אז מתקדמים לביקורת דרכונים. לאחר מכן עברנו לעשות בדיקת קורונה נוספת. נסענו למלון שנבחר מתוך רשימת מלונות של לשכת התיירות הרואנדית. בכל קומה במסדרון במלון עומד שומר והיציאה מהמלון מאושרת רק לאחר שהתקבלה תוצאה שלילית לנגיף. הבדיקה אגב תקפה לחמישה ימים. הדבר הראשון הבולט במדינה שכולם עוטים מסיכות מעל האף, אפילו ילדים. מי שנתפס ללא מסכה נלקח לאצטדיון העירוני למשך לילה שלם ונקנס בסכום השווה למשכורת חודשית. בכניסה לכל חנות ולכל מקום יש מיכל מים עם דוושה וסבון לשטיפת ידיים.

ג'ירפות בטבע הפתוח ברואנדה. צילום: מרלן נוי
ג'ירפות בטבע הפתוח ברואנדה.

שכרנו ג'יפ ונסענו לבדנו במדינה היפה הזאת. רוב הנסיעה היא בתוך נופים של כפרים קטנים עם בתים בעלי גגות צבעוניים וגינות מטופחות. אפילו צידי הדרכים נקיים ומטופחים. הכפרים די מרוחקים זה מזה ורבים מן התושבים רוכבים על אופניים ומעמיסים שקי תה, קפה ואפילו רהיטים. רבים מהם תופסים בחלק האחורי של משאיות וכך גוררים אותם בעליות.
רואנדה מאוד הררית ובה אלפי גבעות בחמישים גוונים ויותר של ירוק בנופים פראיים: כבישים נהדרים, הרי געש, אגמים, נהרות, יערות גשם, סוואנות ירוקות, שמורות טבע, שדות אורז, מטעי תה וקפה, אין ספק שהיא אחת המדינות היפות שראיתי באפריקה.
לאורך כל הדרך פזורים שוטרים רבים הבודקים ברקודים מכל אזרח וכך הם יודעים מי בריא ומי חולה. מסתבר שיש לנו עוד הרבה מה ללמוד מרואנדה, מדינה כמעט בגודל של ישראל ועם כ13 מיליון תושבים שיש בה רק כשלושים מקרים של קורונה ליום וכל זאת למרות שהיא אחת המדינות העניות ביותר באפריקה ונחשבת למדינת עולם שלישי.

• "מפגש עוצמתי עם הגורילות"

"בסרטים הגורילה מוצגת כחיה אלימה ומסוכנת אך במציאות זו חיה עדינה, אינטליגנטית, חברותית, שלווה ומנהלת את חייה כמו פנסיונר. היא כועסת רק כשמציקים לה או מפריעים לשלוותה. הגורילה היא מהיצורים הגדולים והחזקים במשפחת קופי האדם והם כל כך דומים לנו מבחינה ביולוגית. היא חיה  בביתה הטבעי בצפון המדינה, ביערות הגשם ובחמישה הרי געש הגובלים בין אוגנדה, רואנדה וקונגו. בכדי לראות אותן, נאלצנו לצאת ל'טרק' רגלי קשה של כ-6 שעות ביער גשם סבוך וצפוף, ללא שביל מסודר. הריינג'רים פינו ענפים עם מצ'טה וסללו לנו דרך. ההליכה היא בבוץ טובעני המגיע עד הברכיים, כשנמלי אש מטפסות עלינו וצובטות חזק. למזלנו מזג האוויר האיר לנו פנים ולא ירד גשם. לפני הפגישה עם הגורילות, השארנו את התיקים ואת מקלות ההליכה בקרחת יער כדי שהן לא ירגישו מאוימות. ואז מגיעים אליהן: המפגש איתן כל כך עוצמתי וחווייתי שקשה לתאר. מצאנו משפחה של 15 פרטים בזמן סייסטה, חלקן ישנות, הקטנים משחקים והשאר עסוקים בניקיון הדדי. מידי פעם הריינג'רים משמיעים קולות הרגעה לגורילות. לאחר כרבע שעה הזכר הענק כסוף הגב, כמטר ושמונים גובהו, הוביל את משפחתו למקום אחר ואנחנו אחריהם במשך כשעה ורבע. זה הזמן המוקצב כדי להיות במחיצתם אחת ליום.

מפגש מקרוב עם גורילת הרים. צילום: מרלן נוי
מפגש מקרוב עם גורילת הרים

גם בכדי לראות שימפנזים וקופים זהובים יצאנו לטרק של כמה שעות קשות. בכל יום מתעוררים לפני הזריחה וחוזרים בשקיעה בערב ונפגשים רק עם הטבע המדהים ורק עם בעלי חיים. זו הייתה התנתקות מוחלטת ממה שקורה במדינה שלנו ובעולם וזה בדיוק מה שרצינו.

• מרואנדה לקניה

התחלנו מטיול מתוכנן של שבועיים ברואנדה הירוקה וסיימנו כחודש אחרי בקניה בעקבות ביטול הטיסה שלנו ארצה. ההחלטה להשאר באפריקה נבעה מכך שלא רצינו בשום אופן להסגר בחדר במלונית למשך 14 ימים. היינו חייבים להמשיך להנות מהחופש, מהטבע ומבעלי החיים החיים בחופשיות בסוואנה פרטית כמעט רק שלנו. תיעדנו ברדלסים- צ'יטות ואת כל החתולים הטורפים והמרתקים. התנתקנו ממציאות הקורונה עד כמה שניתן, ללא חדשות ועדכונים. נהנו מאנשי המסאיים שכל יום בילו איתנו בשטח ובמלון ללא שום חשש מהנגיף. הרגשנו במקום הכי בטוח בעולם. אילו יכולנו היינו נשארים עד יעבור זעם אך היינו חייבים כבר לחזור. הגעגועים לילדים ולנכדים הכריעו אותנו".

 

מוזמנים: ״מלך הפרחים״ כבר פורח בנוף הגליל

|

טיול כחול בשבת: אל פריחת התורמוסים בשיאה

|