לפני קצת למעלה משנתיים החל להתפשט בעולם נגיף ממשפחת נגיפי הקורונה שזכה לכינוי COVID-19. הווריאנט הראשון שלו המכונה כיום אלפא, היה אחראי לתסמונת כשל נשימתי ולתמותה בשיעור גבוה של כאחוז מכלל הנדבקים.
הסימנים הקליניים שלו היו לרוב, חום גבוה, כאב לוע ושיעול יבש אך גם תופעות במערכת העיכול, לב, עור, עיניים והמערכת הנוירולוגית. ווריאנט זה שלט בשלושת הגלים הראשונים למגיפה אך גם נצפה בגל הרביעי באמצע שנה שעברה. אז הופיע וריאנט דלתא שהיה גם כן אלים אך נהדף ונבלם היטב כקודמו בזכות מבצע החיסון העולמי מסוף 2020 ועד לימינו.
שני הווריאנטים העיקריים בארבעת גלי המגיפה הראשונים התאפיינו ביכולת חדירה גבוהה לאפיתל המצפה את דרכי הנשימה. זאת בזכות יכולת הקשירה של חלבון המעטפת שלהם, "חלבון הקוץ", לקולטן בדופן תאי האפיתל. באמצעות האחרון הכניס הנגיף את מולקולת הRNA שלו לתאים לשם שכפולו. חלבון זה, היווה מאוחר יותר את המטרה ליצור החיסון כנגד הנגיף.
בשל החלוקות הרבות והמהירות של נגיפים הם נוטים לעבור שינויים גנטיים באופן תכוף. גם נגיף הקורונה הדגים מראשית המגיפה וריאנטים שונים שהופיעו תחילה באזורים שונים של העולם וסייעו בכך למדענים להתחקות אחר מקורותיו ותנועתו על פני הגלובוס.
• דרך ההדבקה של הוואריינטים
רוב הווריאנטים לא שינו באופן מהותי את דרך ההדבקה או את האברים אותם הדביק הנגיף ולכן לא השפיעו על דרך האבחנה, על הקליניקה או על הטיפול בנגיף. אך לעתים הופיעו וריאנטים שהצטיינו ביכולת הדבקה רבה יותר או ביכולת לגרום למחלה קשה יותר.
כזה היה ווריאנט הדלתא שבלט בהתפרצות הגל הרביעי ונבלם בזכות רמת החיסוניות הגבוהה באותה התקופה בארץ ובהמשך בעולם. בחודשיים האחרונים בולט הן בעולם והן בישראל וריאנט האומיקרון, שללא ספק, הנו כיום השליט הבלתי מעורער של הגל החמישי והאחרון של המגיפה. ווריאנט זה של אותו נגיף קורונה המקורי מסוף שנת 2019 מצטיין ביכולת הדבקה גבוהה יותר מהווריאנט המקורי אך רמת חדירות נמוכה ביותר לריאות. זאת משום המוטציות ברצף המקודד למבנה המרחבי של חלבון המעטפת, "חלבון הקוץ".
מצד אחד השינוי המבני הזה מאפשר לאומיקרון להתחמק מנוגדני הנטרול שנוצרו בגופנו בעקבות מנות החיסון.
זה ההסבר לתצפית, שהאומיקרון מתפשט מהר גם בקרב מחוסנים ב-3 מנות, אם כי בשיעור נמוך יותר יחסית ללא מחוסנים כלל. אך מצד שני, מוטציות אלה מונעות, כאמור, מהנגיף לחדור לריאות, כי כעת נקשר פחות לקולטן בתאי האפיתל. דבר המסביר את הקליניקה היחסית קלה של הגל האחרון. שיעור נמוך ביותר של מאושפזים עם כשל נשימתי וצורך בהנשמה ושיעור עצום של אנשים אסימפטומים או כאלה עם סימנים של זיהום של דרכי נשימה עליונות בדומה לנגיפי נזלת שאחראים ל"התקררות".
התלונות השכיחות כיום למחלה הנגרמת על ידי נגיף הקורונה הן נזלת, שיעול, כאב לוע, חום גבוה, כאב ראש וכאבי שרירים ופחות מזה כאבי מפרקים, שלשול, בחילות וכאבי בטן.
• פרק הזמן להדבקות במחלה
הנגיף נחשב למדבק כיומיים טרם הופעת הסימפטומים ועד ליום השלישי לאחר הופעתם. אך עם זאת, תתכן הדבקה גם עד לשבוע מראשית הסימפטומים ולכן נקבע משך מינימלי של 5 ימי בידוד מיום התבחין החיובי אך כדי להבטיח קטיעת רצף ההדבקה ידרשו רוב החולים לשבוע של בידוד. סימפטומים כמו נזלת וחולשה עשויים להמשך עוד מספר ימים מעבר לשבוע הראשון ושיעול קל כסימפטום יחיד עשוי להמשך אף חודש ויותר אך לא מעיד על פוטנציאל הדבקה.
יש לציין, שבשולי הגל הנוכחי של המגיפה עדיין ישנם חולים קשים, המאושפזים בבתי חולים, מונשמים, בשל כשל ריאתי הנגרם מאותו הנגיף. רובם מבוגרים או אינם מחוסנים כנגד הנגיף. בשל המספר הרב של הנדבקים מדי יום בגל זה יחסית לגלים הקודמים, ועל אף שיעור הסיבוכים הנמוך, עולה מדי יום מספרם. לכן, קיים מאמץ כיום, להציע טיפולים תרופתיים חדישים לכל מבוגר מגיל 60 שנים או חולה בכל גיל הלוקה בדיכוי מערכת החיסון. טיפולים אלה נועדו לקצר את משך המחלה ולמנוע אשפוזים ותמותה מהמחלה.
לבסוף, ישנם רופאים, ואני ביניהם, שמשערים שהווריאנט הנוכחי, יגרום לדעיכת המגיפה. זאת משום תפוצה נרחבת באוכלוסייה שמביאה לחיסוניות עדר מצד אחד ולהיעלמות הווריאנטים האלימים הראשונים שנצפו בעולם בארבעת גלי המגיפה הראשונים. ימים יגידו.