לפני כמה ימים לקחתי את אמא שלי לטיפול בבית החולים. כואב הלב לומר זאת אבל קשה מאוד למצוא אוכל בריא במחיר סביר דווקא במקום בו מטפלים במחלות ובסיבוכים הנגרמים מנזקי התזונה המודרנית.
אני תמיד מוצאת את עצמי הולכת מרחקים ארוכים רק כדי למצוא סלט שעשוי מירקות ולא עשוי מפסטה, ולעתים קרובות הסלט יקר יותר מכל בחירה אחרת.
מצד שני, מאכלי זבל – או מה שאני לאחרונה מכנה מב"מים (מתוק, בצק ומעובד) – אורבים לכם בכל פינה ומסדרון למקרה ש"בא לך משהו". איזה ניצול ציני! ברור שכאשר נמצאים בבית חולים המתח עולה, והרצון להתאמץ בשביל לאכול בריא יורד בהתאמה מלאה לקו המתח והעצבים שם.
פעם בבית חולים רמב"ם, ספרתי 13 עגלות ומכונות שתייה וממתקים/חטיפים בדרך ממרפאת הסוכרת עד לדוכן הקרוב ביותר שמוכר סלט או כל אוכל אמיתי אחר. 13!
למען ההגינות, הם הוציאו חלק מהמכונות אבל אין מה לדאוג, שמו דוכן של רולדין במקומם.
[dfp name="728×90" height="728" width="90"]
בני אדם בנויים לאהוב נוחות, ותעשיית המזון יודעת את זה היטב ומנצלת עובדה זו עד הסוף. זה חלק גדול מהבעיה מדוע רבים כל כך סובלים מהשמנת יתר, מסוכרת, מכבד שומני וממחלות מטאבוליות אחרות.
לכן, לכל נסיעה ארוכה אני לוקחת איתי אוכל מהבית. כך אני דואגת שיהיה לי אוכל כשאני רעבה, גם אם "נתקענו". חופן אגוזים טבעיים, פרי, ירקות חתוכים, שקית טונה – כולם נכנסים לתיק בכיף ומקסימום חוזרים איתי הביתה בכיף.הטיפ מציפי – כמו שכתוב בגמרא: "סלקת לאיגרא שירותך בידך, מאה קרי בזוזא תותי כנפיך להוי" (תלמוד בבלי, פסחים, קי"ג-א') – כשתצא לדרך אפילו במקום קרוב (כמו הגג) וגם אם המזון זול שם, מזונותיך עמך. בנסיעות ארוכות, כולל לבית החולים, קחו איתכם צידה לדרך.
באהבה
ציפי ליבנה, אחות, יוצרת "שיטת ה-י.ע.ד."
עורכת תכנית "משקל בריא וראש חופשי" לקבוצתיות, לזוגות וליחידים.
טל: 055-6644854. היכנסו לאתר zlivneh.com
חפשו אותי בפייסבוק "ציפי ליבנה – משקל בריא וראש חופשי"