לקראת חג הפסח, נזכיר כי ימי החג לעובד יהודי הינם: 2 ימי ראש השנה, יום הכיפורים, 2 ימי סוכות, 2 ימי פסח, חג השבועות ויום העצמאות. עובד העובד במשכורת חודשית, יקבל את משכורתו הרגילה, גם בתקופת החגים, וזאת למרות שלא עבד בימי החג.
למעשה, המשכורת הרגילה תבטא תשלום גם בגין ימי החג.
עובד בשכר יומי או שעתי, יהיה זכאי לתשלום של "דמי חג" בגין ימי החג, וזאת בתנאי שעבד במקום העבודה, לפחות 3 חודשים לפני החג, ובתנאי שלא נעדר מן העבודה יום לפני החג או יום אחריו, אלא אם ההיעדרות מן העבודה הייתה מוסכמת ומקובלת על המעביד.
במקרה שיום החג חל ביום שבת, יקבל עובד חודשי את משכורתו הרגילה ואילו עובד בשכר יומי או שעתי לא יהיה זכאי לתשלום בגין יום החג שכן ביום שבת ממילא לא היה אמור אותו עובד לעבוד והרי שהתשלום עבור יום חג מהווה "תחליף שכר" ותכליתו למנוע פגיעה בשכר ולא להגדילו. מאותה סיבה גם כאשר עובד אינו עובד מדי יום, ויום החג נופל ביום הפנוי של העובד, עובד זה אינו זכאי לתשלום בגין יום החג. בכל מקרה, יש לבדוק אם במקום העבודה קיים הסכם קיבוצי, צו הרחבה, הסכם אישי או נוהג המיטיבים עם העובדים מעבר להוראות הדין הכללי במשק כפי שתוארו לעיל, שכן במידה וישנן הוראות המיטיבות עם העובדים יש לנהוג לפיהן.
אין באמור לעיל להוות תחליף לקבלת ייעוץ משפטי.