"לצאת לשירות מילואים? בשבילי זה חג"

פטריוט, ציוני, וערכי. גם בגיל 74 משה “מוסא” פלד מקיבוץ בית השיטה מתייצב לשירות מילואים בכל פעם שהוא נדרש, ל-30 עד 50 ימים בשנה,6 בפלוגת המתנדבים במרכז ההובלה. חוץ מלהוביל טנקים לאורכה ולרוחבה של הארץ בבטחה ולישון בשטח הוא מקפיד להסיר את הדרגות, לשרת כמו אחרון החיילים ועל הדרך "להרביץ" בחיילים מורשת קרב. ואגב, הוא לא מרגיש פראייר, "מי שלא עושה מילואים הוא פראייר", הוא אומר. צילום: דובר צה”ל

את משה "מוסא" פלד מקיבוץ בית השיטה אין ממש צורך להציג, לפחות לא לוותיקי העמק. פלד, בן 74, אב לארבעה ילדים וסב לתריסר נכדים היה חבר כנסת בעבר. כיום, כגמלאי הוא הוא מקפיד להתנדב בשלל מיזמים ופרויקטים, או כפי שהוא מציג את עצמו, “המתנדב האולטימטיבי". בין היתר מתנדב פלד על בסיס קבוע ב"שומר החדש", נגד הטרור החקלאי באזור רמת סירין והגלבוע, ביחידת ההסברה במכינות הקדם צבאיות שם הוא “מרביץ” מורשת קרב בצעירים ובני נוער. לצד אלו הוא גם משמש כראש העמותה להנצחת מאיר הר ציון. בקיבוצו שבגלבוע הוא היה חלק ממקימי מועדון הגמלאים הצעירים ושעם חבריו הוא "חורש" את ישראל לאורכה ולרוחבה. מלבד פעילויות אלה לפלד טייטל נוסף: גבאי בית הכנסת בקיבוץ. "בקיצור, אין לי רגע דל", כך הוא פותח את הראיון.

"אני רוצה להיות קרוב לחיילים ו’ברזלים’ לא עושים עליי רושם."

מאחוריו קריירה צה”לית מרשימה בכל קנה מידה. עם גיוסו לצה”ל התנדב פלד לחטיבת הצנחנים. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ”כים חי”ר וקורס קציני חי"ר. לאחר הקורס שב לצנחנים ושימש במספר תפקידי פיקוד. לאחר מכן השתחרר, אבל המילה השתחרר היא לא ממש מדויקת במקרה שלו, מכיוון שלמרות שעברו יותר מחמישה עשורים מאז עלה לראשונה על מדי הזית של צה”ל, פלד עדיין מקפיד להתייצב לשירות מילואים על בסיס קבוע, לעשרות ימים מדי שנה, בכל פעם שהוא נקרא ל"דגל". את דרגות אלוף המשנה שלו הוא מעדיף לאחסן בבית, בכדי למנוע ‘דיסטנס’ בסביבת החיילים שלצדו בשירות המילואים, "אני לא צריך את הדרגות ולא רוצה אותן, ולכן אני לא מגיע איתן", אומר פלד, "אני רוצה להיות קרוב לחיילים ו’ברזלים’ לא עושים עליי רושם", הוא אומר. פלד מתנדב ביחידה מיוחדת במרכז ההובלה של צה”ל, פלוגת המתנדבים. אל הפלוגה משתייכים דמויות בכירות וערכיות ששירתו שנים רבות בצה”ל בתפקידים מגוונים – אך למרות זאת הם עדיין מרגישים צורך עז לתרום למדינה. בין היתר משרתים ביחידה טייסים, שריונרים ויוצאי יחידות מובחרות שהעדיפו לעזוב את ה"מקומות הנוצצים" ולהגיע למרכז ההובלה, לעלות על מדי ב’ ולהתגייס למאמץ ההובלה הלוגיסטי ולניוד כלים כבדים וציוד אל החיילים בשטח- כולל כמובן לינה בשטח. “אנחנו ישנים ב’מלון וולוו ומסתדרים היטב עם התנאים", מחדד פלד. הפלוגה הייעודית מורכבת ממתנדבים רבים וטווח הגילאים בפלוגה נע בין 45 ל – 75, כולם עתירי ניסיון ונענים לקריאה לביצוע המשימה בתוך מספר שעות בלבד. "אני וחבריי לפלוגה מתנדבים מדי שנה בין -35ל-40 יום, אם יש מלחמה או מבצע כזה או אחר המספרים עולים כמעט מוכפלים", אומר פלד, "אני נוהג על משאית ומוביל טנקים בכל רחבי ישראל, עם העדפה לנסוע באזור עזה ויהודה ושומרון, איפה שיורים יותר, שם אני מעדיף לנסוע", אומר פלד בחצי חיוך.


[dfp name="728×90" height="728" width="90"]


"התפקידים של החיילים ביחידה חשובים לא פחות מאלה של הלחימה"

המפגשים הבלתי אמצעים עם החיילים הצעירים יוצרים דינמיקה מיוחדת. פלד, כמפקד חטיבת טנקים בעבר מעניק לאותם חיילים מנות גדושות של6 מוטיבציה, מתובלת בפטריוטיות אמיתית וטהורה, “השיחות שלי עם הצעירים מרתקות אותי, זה באמת מה שמניע אותי בכל השירות, המעגלים הם רחבים ובכל מעגל כזה אני פוגש עוד ועוד חיילים ותורם את חלקי למערכת. בשיח שמתקיים אני עושה שימוש בניסיון הצה”לי הרב שלי, מבהיר להם כמה התפקיד שלהם חשוב ושלא יחשבו לרגע ש’דפקו’ אותם. כמו שהצבא צועד על קיבתו, כך גם הטנקים שצריכים דלק. צה”ל צריך שמרכז ההובלה יהיה הכי מקצועי שאפשר וזה מה שקורה במציאות. אני באופן אישי חושב שהתפקידים של החיילים ביחידה חשובים לא פחות מאלה של הלחימה. מנקודת ראותי השירות שלי במילואים היא סוג שליחות של ערכית-חינוכית- ציונית".

מה הערך המוסף של השירות שלך ושל מתנדבים נוספים בסטטוס דומה?
"יש חשיבות אדירה שלא תסולא בפז לשירות של אנשי עם ניסיון בצבא. אנחנו עברנו דרך ארוכה והמקצועיות והאחריות היא נר לרגלנו. זה אותו דבר כמו אב מבוגר שמעביר את המסרים הנכונים לילדים שלו. כך אנחנו מתפקדים מול החיילים הצעירים. הם רואים איזה חשיבות מכרעת אנו מוצאים למקצועיות ולמילוי המשימה. אותם חיילים רואים מבוגרים שעברו הכול אבל עדיין ממוקדי מטרה ופטריוטים עבור צה"ל וישראל, אנשים שאכפת להם מהמדינה. המטרה המרכזית היא שצה"ל יהיה חזק ומנצח וזה מה שאנחנו עושים ונעשה גם בעתיד. נדאג שצה”ל ימשיך להיות הצבא הכי מוסרי, הכי חזק והכי חכם".

חגגת לפני שבוע יום הולדת 74? עד מתי תמשיך להתייצב למילואים?
"כל עוד משרד התחבורה יאשר לי אני אמשיך לשרת. בחברה הישראלית מדברים על זה שמי שיוצא למילואים הוא פראייר אבל אני חושב בדיוק הפוך, מי שלא יוצא לשירות מילואים הוא פראייר. אנחנו בעלי הזכות. זכינו שצה”ל יאפשר לנו לשרת. אם תהיה בעיה, נשלם גם כסף בכדי לצאת למילואים"…

מה חושבת המשפחה על המחויבות שלך לצה”ל?

"זה כבר חלק בלתי נפרד מהמשפחה. כולם יודעים איזה מקום חשוב אני מוצא לשירות. לפעמים הם צוחקים ואשתי גם שמחה שאני מתאוורר".
אילו הבדלים אתה מוצא בצה”ל של השנים האחרונות לצה”ל של העשורים האחרונים, גם ברמת הכוחות וגם ברמת החיילים? "צה"ל היום הרבה יותר מקצועי מהתקופה בה אני שירתי בסדיר. הוא חכם מן הסתם הרבה יותר נוכח הקדמה, שנון, אוחז בכלים הכי מתקדמים בעולם ואני בטוח שאי אפשר לתפעל צבא שכזה אם לא היה לנו הון אנושי כל כך איכותי. גם הנוער של היום יותר מתוחכם ומתקדם. ברמה האישית החיילים6 נותרו ערכיים ופטריוטיים עם חתירה למצוינות ומסירות".

למה אתה מתגעגע בצה"ל?
"לחמתי בכל מלחמות ישראל מלבד מלחמת העצמאות ולכן אני מתגעגע בעיקר לחברים שלי עמם שרת".

מה לאחל לך לסיום?
"שנמשיך לצאת למילואים. בשבילי לצאת לשירות ולשרת את המדינה שאנחנו כל כך אוהבים זה חג, לא פחות. אני לא זקוק לצווי קריאה או התייצבות.7 אני פשוט מתנדב במיידית. חשוב לי שהציבור בישראל יידע שהיחידה שלנו עושה עבודת קודש".