הוראות חוק הירושה מאפשרות לכל אדם כשיר לערוך צוואה ובה להורות למי תועברנה זכויותיו לאחר לכתו ומה יעשה בנכסיו. האם החופש לצוות והמצווה לקיים את דברי המת, תקפים גם למי שמחזיק בזכויות נחלה במושב?
נחלה חקלאית במושב שלא כמו נכס במגזר העירוני היא נכס שחלות עליו הוראות ייחודיות בכל הקשור להעברת זכויות בין בני זוג בעת פטירה והורשה לילדים לאחר פטירת אחרון ההורים.
בנחלות, בשונה מנכסים רגילים (בהם יכול בן זוג לקבוע שהנכס יעבור לאשתו ואחר כך לבתו), אין רלבנטיות למה שכותב בן הזוג הראשון בצוואתו. על פי הסכם החכירה או הסכם המשבצת החל על נחלות כאשר אחד מבני הזוג נפטר, באופן אוטומטי מלוא הזכויות עוברות לבן הזוג שנותר בחיים.
מאחר ונחלה ניתנת לרישום על שם יחיד או בני זוג בלבד ולא על שם מספר יורשים או מספר ילדים הרי שבעלי זכויות בנחלה שמבקשים לערוך צוואה יכולים לקבוע כי הזכויות יירשמו רק על שם אחד מילדיהם בלבד ומכאן מתחילות מלחמות ירושה רבות.
• מהם הסכמי משבצת בנחלות?
ההוראות שחלות על בעלי הנחלות מקבלות ביטוי בהסכמי משבצת שחלים על אגודות וכן בהסכמי חכירה ישירים בין בעלי נחלות לבין רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). במקרים שבהם חל על המושב הסכם משבצת, בעלי הנחלות הם בעלי זכויות הנקראות "בר רשות" שהיא זכות חוזית שרשומה ברמ"י בלבד וחלות עליה הוראות ייחודיות בנושא הורשה.
בהסכמי המשבצת נקבע מדרג ולפיו, ראשית, כאשר אחד מבני הזוג נפטר הזכויות יועברו במלואן על שם בן הזוג שנותר בחיים. כלומר, בן הזוג שנותר בחיים גובר על כל צוואה או הסכם או הוראה אחרת. כאשר אחרון ההורים הולך לעולמו, תיבחן השאלה האם מונה ע"י ההורים בעלי הזכויות בן ממשיך ובנסיבות אלו תעבורנה הזכויות לידיו. ככל ולא מונה בן ממשיך יחולקו הזכויות בין היורשים בהתאם להוראות צוואה שיותירו ההורים. אם לא נותרה צוואה, הזכויות יועברו בהתאם להסכמה של היורשים ואם אין הסכמה, לפי החלטה של בית המשפט. בית המשפט יקבע את החלוקה לפי סעיף 114 לחוק הירושה ויבחן מי היורש ש"מוכן ומסוגל" לקיים את המשק החקלאי והוא יקבל את הזכויות ויפצה את היורשים האחרים.
במצב בו לא מונה בן ממשיך ואחרון ההורים הותיר צוואה ובה כתב במדוייק מי ירש את הנחלה ובאיזה אופן, בית המשפט יעדיף את קיום הצוואה ובתנאי שהצוואה לא נוגדת את הסכם המשבצת.
ביום 18.11.18 ניתן בבית המשפט העליון פסק הדין בתיק בע"מ 7861/17 פלוני ואח' נ' פלוני ואח' בנושא נחלה במושב "עלמה", ובמסגרתו עלתה השאלה – האם יש לתת תוקף לצוואה שבה נקבע כי רק יורש אחד יקבל את הנחלה מבלי שחלה עליו חובה לפצות את היורשים האחרים.
על מושב עלמה חל הסכם משבצת משולש ובית המשפט ניתח את העובדות וקבע כי בעל זכויות "בר רשות" בנחלה במושב עליו חל הסכם משבצת – במקרה זה הסכם משולש בין האגודה השיתופית לסוכנות היהודית ולרמ"י – רשאי להעביר את זכותו בנחלה בצוואה, בכפוף לכך שהצוואה לא נוגדת את הסכם המשבצת.
פסק הדין ממשיך בדרך שהתוותה בפסקי דין שניתנו על ידי בית המשפט העליון עד היום, וקובע כי במקרה שבו הורים הותירו צוואה והורישו את הזכויות בנחלה ליורש אחד בלבד וקבעו כי לא חלה על היורש חובה לפצות את היורשים האחרים – היורש שנקבע בצוואה יקבל את הנחלה כיורש יחיד מבלי לפצות את היורשים האחרים.
חשוב להדגיש כי לאור העובדה שבעלי נחלות רבים אינם בקיאים בדיני מושבים ונחלות, ברגע האמת בו בשלה העת לממש את צוואתם היא חשופה לביטול בשל התנגשות עם הסכמי המשבצת שאז עלול להיווצר מצב בו הנחלה מועברת לבן משפחה אחר או נמכרת לצדדים שלישיים ולא מתממש רצון הנפטר. אם כך, קיימת חשיבות גדולה לבעלי נחלות לערוך צוואות ולקבוע הוראות שמתיישבות עם הסכמי המשבצת והסכמי החכירה על מנת למנוע מחלוקות עתידיות בין היורשים.