הסדר קינון "נסטינג" במשמורת קטינים

הטור של עו"ד הדס קרמניצר: על נסטינג במשמורת קטינים

נסטינג – היא שיטה שהגיעה אלינו מארצות הברית ממש לאחרונה ונראה כי בתי המשפט לענייני משפחה מיישמים את הרעיון יותר ויותר.
התרגום של נסטינג הוא "קינון"- כלומר, ההורים, לאחר פרידתם למעשה הופכים את הבית המשותף ל"קן" עבור הילדים. הילדים נשארים לגור בבית המגורים אליו הם רגילים, נשארים באותו חדר וישנים באותה מיטה ואילו ההורים הם אלו שמחליפים בתים ומגיעים לבית המגורים לסירוגין לשהות עמם.
לרוב, כשבני זוג מצויים בסכסוך גירושין הם רוצים להיפרד זה מזו כמה שיותר מהר ולעבור לגור בדירות נפרדות. כשיש ילדים המעבר הופך למורכב יותר, הילדים מרגישים כל תזוזה ותנודה ביחסים בין ההורים והבטחון שלהם במוכר והידוע מתערער. הסדר הקינון נועד על מנת לשמר עבור הילדים את תחושת היציבות , לפחות בהתחלה עד שיתרגלו לרעיון כי הוריהם הפרידו כוחות. עיקר הרעיון הוא למנוע טלטול של הילדים מבית לבית, לארוז להם כל פעם תיקים ולגרום להם לחוש כנוודים העובדים ממקום למקום, דבר שעלול לגרום לתחושת בלבול וכאוס בחיי הקטינים.

• הנוהג הרווח כיום

ההסדר המקובל כיום במקרה של פרידת ההורים, הוא שאחד מהם עוזב את הדירה המשותפת (בדרך כלל זהו ההורה שאינו מחזיק בילדים) ושוכר / קונה דירה אחרת או מתגורר אצל הוריו לתקופת ביניים. אולם, להסדר המקובל חסרונות רבים.
ראשית, הילדים המשותפים, לעיתים ילדים קטנים, נאלצים לנסוע הלוך ושוב בין שתי דירות.המעברים הללו, שחלקם כרוכים בנסיעות ארוכות, יוצרים עבור הילדים תחושה קשה של חוסר יציבות, תחושה של מסגרת ביתית רעועה, תחושות שמוסיפות על המצוקה הרגשית שנגרמת לכל ילד בשל הליך גירושין ופרידה של הוריו.
מעבר לפן הרגשי, להסדר זה חסרונות פרקטיים: ההורים צריכים לארגן לילדים המשותפים תנאי מגורים בשני הבתים – רהיטים, מכשירי חשמל, מיטות (ולעיתים מיטת מעבר או מיטת תינוק), ביגוד וציוד אישי – הכל כפול. הצורך להעמיד לרשות הילדים שני סידורים ביתיים מלאים כרוך בהרבה כסף, מה שגורם בפני עצמו למחלוקת בין ההורים מי צריך לשאת בהוצאות אלה, וכיצד יחולק הציוד בין הבתים.

• חלופה אפשרית- הסדר קינון

אפשרות חלופית להסדר הנהוג הוא הסדר הקינון- "נסטינג"- שמטרתו היא לשמר את הבית המשותף כמקום בטוח ויציב לילדים המשותפים גם בסיטואציה של פרידה. בהסדר זה הבית המשותף נותר ביתם של הילדים, וההורים המתגרשים לוקחים על עצמם את השהות עם הילדים בבית המשותף, לסירוגין: כשאחד ההורים מצוי עם הילדים בבית, בהתאם להסדרי המשמורת בין ההורים, ההורה האחר אינו מצוי בבית.
הקושי העיקרי של הסדר הקינון הוא, שכל אחד מההורים צריך למצוא מקום מגורים לפרקי הזמן שבהם ההורה האחר מצוי עם הילדים. מקום המגורים לא צריך להיות כזה שמותאם לשהות הילדים.
בצורה זו, כל אחד מההורים יכול לבחור את מקום המגורים המשני בלי להתחשב אם המקום ראוי או מתאים לילדים שכן הם מצויים בביתם הקבוע. ההורה יכול לשכור דירה קטנה או חדר ליחיד, יכול לחזור לגור בבית הוריו, או לגור בכל מקום אחר כפי שיבחר עד שיתבהרו הדברים. במקרים שבהם יש לאחד ההורים קשר זוגי חדש, הדירה המשנית יכולה להיות דירת בן הזוג החדש.

• למי יומלץ פתרון הקינון?

בראש ובראשונה, להסדר ה"קינון" יש משמעות כספית. שני ההורים צריכים למצוא לעצמם מקום מגורים שאיננו הדירה המשותפת, שבה מתגוררים הילדים.
מקרים שבהם בני הזוג הנפרדים מעוניינים למכור את הדירה המשותפת לצד ג', ולעבור כל אחד לדירה משלו בדרך הטבע אינם מתאימים להסדר זה.
מעבר לכך, הסדר קינון מצריך הבנה ושיתוף פעולה בין בני הזוג גם לאחר הפרידה והגירושין. סוגיות של תחזוקה ונקיון של הדירה המשותפת, תשלום חשבונות, מזונות הילדים וכד' צריכים להיפתר במקסימום הבנה ובמינימום חיכוכים, או שהסדר הקינון לא ישרוד לאורך זמן והוא יהיה רק שלב ביניים עד לפרידה הסופית /הגירושין ופירוק כל השותפות בין ההורים.
לטעמי , כעו"ד לענייני משפחה אשר לאחרונה נתקלת לא אחת בנסיונות של הורים לקיים את הסדר הקינון , מדובר בהסדר מבורך אשר יכול להתאים בהחלט כשלב ביניים עד לגירושי הצדדים בפועל או עד לפירוק השותפות בין ההורים, כך שלילדים תהיה נחיתה רכה ככל שאפשר למצב המשפחתי החדש. כאשר לצד ההלם הראשוני שמתלווה לפרידת הוריהם תישאר תחושת הביטחון והיציבות בבית המוכר להם. אמנם, יש מי שבוחרים לנהוג בשיטת הקינון לאורך זמן וכאורח חיים קבוע אולם לטעמי, ההסדר אינו פיתרון לעד ובשלב מסוים שני הצדדים צריכים להתקדם הלאה ולשכור/לקנות דירה. אבל לפחות את המשבר הראשוני של הפרידה הילדים יצלחו בצורה טובה ככל שניתן .